פש"ר 48260-10-18

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת עידית קצבוי) בבקשה למתן היתר להגשת תביעה כספית, חוזית ונזיקית נגד חייבים בהליכי פשיטת רגל.** **מבוא:** ההחלטה עוסקת בבקשה של צדדים שלישיים (להלן: "המבקשים") לקבל היתר מבית המשפט להגיש תביעה כספית, חוזית ונזיקית נגד חייבים (להלן: "החייבים") המצויים בהליכי פשיטת רגל. הבקשה הוגשה במסגרת הליכי פשיטת הרגל של החייבים, אשר כבר החלו בהליך משפטי נגד המבקשים בעניינים חוזיים הנוגעים לאותה עסקת מכר. **הרקע הדיוני:** בית המשפט מפרט את השתלשלות הליכי פשיטת הרגל של החייבים, לרבות מתן צו כינוס, הכרזה על פשיטת רגל ומתן צו הפטר מותנה וחלוט. כמו כן, מפורט ההליך המשפטי שפתחו החייבים נגד המבקשים, בו עתרו לסעד כספי בגין הפרת הסכם מכר, וכן הליך מקביל בו נדחתה בקשת המבקשים להגשת כתב תביעה שכנגד בתיק זה בשל שיהוי. **עילות התביעה הנטענות על ידי המבקשים:** המבקשים טענו לשתי עילות תביעה עיקריות: 1. **עילה חוזית:** בגין הפרת הסכם מכר על ידי החייבים, בכך שלא פעלו לקבלת היתר בנייה במועד. 2. **עילה נזיקית:** בגין מעשה תקיפה של החייב כלפי המבקש 2, שגרם לו נזקים. **המסגרת הנורמטיבית והעקרונות המשפטיים הרלוונטיים:** בית המשפט מבסס את החלטתו על הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), ובפרט על העקרונות הבאים: 1. **עיכוב הליכים:** סעיף 20 לפקודה קובע כי עם מתן צו כינוס, יעוכבו ההליכים נגד החייב, ואין לפתוח בהליך חדש ללא רשות בית המשפט. 2. **חוב בר תביעה:** על פי סעיף 71(ב) לפקודה, הדרך היחידה לבירור תביעות כספיות בגין חובות עבר (שנתגבשו לפני צו הכינוס) היא הגשת תביעת חוב לנאמן בתוך שישה חודשים ממועד צו הכינוס. 3. **הבחנה בין חובות חוזיים לנזיקיים:** * **חובות חוזיים:** נושים הטוענים לחובות חוזיים שהתגבשו לפני צו הכינוס ("חוב בר תביעה") מחויבים להגיש תביעת חוב במועד הקבוע בחוק. אי הגשת תביעת חוב במועד פוקעת את זכות התביעה. * **חובות נזיקיים:** סעיף 72(1) לפקודה קובע כי תביעות לדמי נזק בלתי קצובים בגין עוולה נזיקית אינן בגדר "חוב בר תביעה" במובן הרגיל. ביאורן דורש כלים ומורכבות שאינם בידי הנאמן. כתוצאה מכך, חובות נזיקיים אלו אינם כפופים לעיכוב הליכים, אינם נמחקים בצו הפטר, וניתן לנהל בגינם תביעה עצמאית בערכאה האזרחית. (בית המשפט מפנה לפסיקה רלוונטית: ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי; ע"א 345/03 דן רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל). 4. **הגדרת "חוב בר תביעה":** החלטת בית המשפט מרחיבה את ההגדרה ומציינת כי "חוב בר תביעה" כולל חובות קיימים או עתידיים, ודאיים או מותנים, החלים על החייב ביום צו הכינוס או לפני קבלת צו הפטר עקב התחייבות מלפני מתן הצו. חובות אלו כפופים למועדים להגשת תביעת חוב ולעיכוב הליכים. **ניתוח ההחלטה ביחס לעילות התביעה:** * **העילה החוזית:** * **דחייה:** בית המשפט דוחה את הבקשה לאישור הגשת תביעה בעילה החוזית. * **נימוקים:** * **התגבשות החוב לפני צו הכינוס:** בית המשפט קובע כי עילת התביעה החוזית התגבשה עוד לפני מתן צווי הכינוס, הן במועד חתימת ההסכם והן במועד הנטען להפרתו (25.1.2018, קרי, כשנה לפני צו הכינוס). * **אי הגשת תביעת חוב במועד:** המבקשים נמנעו מהגשת תביעת חוב לנאמן במועד הקבוע בחוק, ולא ביקשו הארכת מועד כדין. אי הגשת תביעת חוב במועד פוקעת את זכות התביעה. * **שיהוי:** בית המשפט מדגיש את השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, למרות שהחייבים עצמם הגישו תביעה נגד המבקשים בפברואר 2024, ובית המשפט הורה למבקשים להגיש טיוטת כתב תביעה כבר ב-6.9.2024. ההמתנה להגשת הבקשה החוזרת בנובמבר 2025, למרות האמור, מצביעה על התנהלות שאינה תקינה. טענות על מצב רפואי נטענו באופן רפה ואינן מצדיקות את השיהוי. * **דחיית טענת "הדדיות/שוויון דיוני":** בית המשפט דוחה את הטענה כי יש לאפשר את הגשת התביעה החוזית מכוח היתר שניתן לחייבים להגיש תביעתם, וקובע כי עקרונות סופיות הדיון והסתמכות גוברים על עקרונות אלו במקרה זה. * **העילה הנזיקית:** * **קבלת הבקשה (חלקית):** בית המשפט נעתר לבקשה לאישור הגשת תביעה בעילה הנזיקית. * **נימוקים:** * **החרגה מסעיף 72(1) לפקודה:** בהתאם לסעיף 72(1) לפקודה, תביעות לדמי נזק בלתי קצובים אינן כפופות להליכי פשיטת רגל. בית המשפט מאמץ את עמדת הכונס הרשמי בעניין זה. * **החלת הדין:** עקב כך, חוב נזיקי זה אינו "חוב בר תביעה" במובן הרגיל, אינו כפוף לעיכוב הליכים, ואינו נכלל בצו ההפטר. * **היתר תביעה:** לפיכך, המבקש רשאי להגיש תביעה נזיקית עצמאית בגין עוולת התקיפה בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת. * **הסתייגות:** בית המשפט מדגיש כי קבלת הבקשה בעילה הנזיקית אינה גורעת מכל טענת הגנה של החייבים, לרבות טענת התיישנות. **עמדת הכונס הרשמי:** בית המשפט התייחס בהרחבה לעמדות הכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר"). תחילה, הכנ"ר התנגד לבקשה, אך לאחר הבהרת בית המשפט בנוגע לעילת הנזיקין, הכנ"ר עדכן את עמדתו. * **לגבי העילה החוזית:** הכנ"ר נותר בעמדתו כי זוהי עילה שנתגבשה טרם צו הכינוס, דורשת תביעת חוב במועד, ולכן יש לדחותה. * **לגבי העילה הנזיקית:** הכנ"ר אימץ את עמדת בית המשפט כי תביעה נזיקית אינה כפופה לדין הפשיטת רגל, ולכן אין מניעה להגישה. **חידושים ונקודות מהותיות בהחלטה:** 1. **יישום פרשני של סעיף 72(1) לפקודה:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום פרשני של סעיף 72(1) לפקודה, המבחין באופן ברור בין חובות חוזיים לבין חובות נזיקיים בלתי קצובים בהקשר של הליכי חדלות פרעון. ההבחנה נובעת מהאופי הייחודי של תביעות נזיקיות, הדורשות בירור מורכב ואינן מתאימות להתברר במסגרת הליך תביעת חוב פשוט. 2. **חשיבות מועד התגבשות החוב:** בית המשפט מדגיש באופן חד משמעי את חשיבותו של מועד התגבשות החוב ביחס למועד מתן צו הכינוס. חובות חוזיים שהתגבשו טרם צו הכינוס מחייבים תביעת חוב במועד. 3. **השפעת השיהוי:** ההחלטה מדגימה כיצד שיהוי משמעותי בהגשת תביעה או בקשה להיתר, אף אם קיימת עילה לכאורה, עלול להוביל לדחיית הבקשה, במיוחד כאשר קיימת התנהלות דיונית לא תקינה. 4. **גבולות עקרון השוויון הדיוני:** בית המשפט מציב גבולות לטענת "שוויון דיוני" או "הדדיות" כאשר היא סותרת הוראות חוק מפורשות ועיקרון סופיות הדיון, במיוחד בהקשר של הליכי חדלות פרעון. 5. **קבלת בקשה חלקית:** ההחלטה מיישמת את עקרון הקבלת בקשה באופן חלקי, כאשר היא מבחינה בין עילות שונות בבקשה ומטילה דין שונה על כל אחת מהן. **השלכות:** * החלטה זו מאפשרת למבקש 1 (ואולי גם למבקשים 2 ו-3, אם כי ההחלטה מתייחסת בעיקר למבקש 2 כנפגע התקיפה) לברר את תביעתו הנזיקית בנפרד, ללא עיכובים או הגבלות הכרוכות בהליכי פשיטת הרגל. * העילה החוזית נדחית, והמבקשים לא יוכלו לתבוע בגינה במסגרת הליכי פשיטת הרגל, עקב אי הגשת תביעת חוב במועד וכן עקב השיהוי. **הערה לגבי תאריכים:** קיים פער בתאריכים המצוינים בהחלטה, למשל, "13.11.25" כשההחלטה ניתנה ב"י"ז ניסן תשפ"ו, 04 אפריל 2026". יש לראות בתאריכים אלו כטעויות הקלדה או כחלק מהמסמך המקורי, ולהתמקד בהקשר המשפטי. **סיכום:** בית המשפט פסק כי בעוד שהעילה החוזית, בשל התגבשותה לפני צו הכינוס והיעדר הגשת תביעת חוב במועד, דינה להידחות, העילה הנזיקית, אשר חוסה תחת החריג של סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, מקבלת את אישור בית המשפט להגשתה בערכאה המתאימה. הדבר מבטא את האיזון שמבקש החוק להשיג בין הגנה על נכסי החייב לבין מתן אפשרות לנושים מסוימים, כגון אלו עם עילות נזיקיות, לממש את זכויותיהם.