ו"ע 4006/03

תקציר

פסק הדין מתייחס לשורה של עסקאות נדל"ן בהן היו מעורבים מושב, יישוב חקלאי שיתופי ואנשים פרטיים שרכשו נכסים באדמות ההרחבה של המושב. מינהל מקרקעי ישראל החכיר קרקעות אלה למושב, ובעקבות תכנית הרחבה מאושרת התקשר המושב בהסכם למכירת זכויותיו באדמות ההרחבה לקבלן בניין. הקבלן היה אחראי על תכנון ובניית יחידות דיור ושיווקן לרוכשים פרטיים. הערעורים נובעים ממיסוי עסקאות אלה לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה). השאלה המרכזית היא האם העסקאות מהוות מכירת מגרשים או דירות מגורים. בית המשפט בוחן את מהותן הכלכלית של העסקאות ומגיע למסקנה כי הן כרוכות במכירת דירות מגורים על ידי הקבלן לדיירים. נמצא כי תפקידו של הקבלן חרג מתפקידו של קבלן מבצע גרידא ודמה לתפקידו של בעלים, שכן היו לו סמכויות, אחריות וסיכונים משמעותיים בתהליכי התכנון, הבנייה והמכירה. כמו כן, זכויות המושב בקרקע הועצמו משמעותית בעקבות שינוי הייעוד, המהווה מכירת זכויות במקרקעין. בית המשפט מדגיש כי לא הוגשו הטפסים וההצהרות הנדרשים על ידי רשויות המס, דבר המכביד על המערערים. אשר על כן, הערעורים נדחים, והמערערים חייבים ביחד ולחוד בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין.