עת"מ 8817-03-23

תקציר

העותרים ביקשו להחיל את בקשתם להיתר בנייה על פי מסמך המדיניות משנת 2016, שיעניק להם תמריצים מסוימים, לרבות הקמת עליות גג. עם זאת, הוועדה המקומית וועדת הערר קבעו כי מסמך המדיניות משנת 2020, שאינו מאפשר עליות גג, חל על יישומם. העותרים טענו כי החלטות הוועדות היו פגומות, וכי מסמך המדיניות לשנת 2020 עצמו אינו תקף. בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותרים. הוראות המעבר במסמך המדיניות לשנת 2020 נמצאו מתאימות, והחלטות הוועדות להחילו על בקשת העותרים היו סבירות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הוועדות הפעילו את שיקול דעתן כראוי כאשר קבעו כי זכויות העותרים על פי התכנית החלה לא נפגעו בשל חוסר היכולת להקים עליות גג, מה גם שהוועדות כבר חרגו ממסמך המדיניות משנת 2020 בהיבטים אחרים לטובת העותרים. בית המשפט גם סירב להתערב בהחלטת הוועדות בעניין הרמפה, וקבע כי מדובר בהחלטה תכנונית סבירה. לבסוף, הדגיש בית המשפט את האיזון בהחלטות הוועדות, אשר דחו אף הן את ערעור המשיבים שביקשו לעצור את הפרויקט כליל. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות הוועדות.