רע"א 6116/97

תקציר

במקרה דנן תביעת המבקש לפיצויים משתי תאונות דרכים, נסובה הסוגיה סביב תוקפה של חוות דעת מומחה רפואי שמונה על ידי בית משפט השלום. המומחה, פרופ' יואל אנגל, מסר את חוות דעתו לפני קבלת המסמכים מהמשיב הראשון, אם כי בהמשך עיין בהם ולא מצא צורך לתקן את חוות דעתו. בית משפט השלום סבר כי מדובר במחדל טכני גרידא, שאינו מצדיק פסילת חוות דעתו של המומחה, שכן לא נגרם עוול מהותי. עם זאת, בהמשך קבע בית המשפט המחוזי כי נפלה פגם בחוות דעתו של המומחה ופסל אותה, והורה על מינוי מומחה חדש. על החלטה זו הוגש ערעור, והערעור התקבל, תוך החזרת החלטתו המקורית של בית משפט השלום. בית המשפט העליון הדגיש כי אין לפסול את המומחה, שהוכר כמי שפעל בתום לב וביכולתו לתקן טעויות פוטנציאליות, בשל מחדל פרוצדורלי זה, אלא אם כן ניתן להוכיח כי הוא גרם לעיוות דין. המשיב הראשון שמר לעצמו את הזכות להמשיך לחקור את המומחה, ובמידת הצורך לבקש שוב פסילה. משכך, חויב המשיב הראשון בהוצאות המשפט של המבקש בסך 10,000 ₪ הן לבית המשפט המחוזי והן לערעור זה.