ת"א 24861-07-20

תקציר

השופט, צבי דותן, שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהציגו שני הצדדים בסכסוך מקרקעין זה. הוא פותח בדחיית טענות התובעת בדבר תוקפה של הודעת הביטול שהוגשה על ידי הנתבעת. התובע טען כי האיחור במסירת מכתב הכוונות מצדיק את אי עמידתו שלו במועד התשלום כפי שנקבע בהסכם. עם זאת, השופטת מסכימה עם הנתבע כי התובע היה צריך להתחיל להיערך להלוואה מבעוד מועד וכי העיכוב במכתב הכוונות לא פגע באופן משמעותי ביכולתו להשיג מימון. זאת ועוד, השופטת דוחה את טענות התובעת כי הודעת הביטול לא נשלחה בתוך פרק הזמן הנקוב וכי אי קיום המנגנון החוזי בדבר מחיקת הערת האזהרה פוסל את הביטול. הוא מקבל את הסברה של הנתבעת כי הערת האזהרה נרשמה רק לאחר שהתובעת התחננה בפניה לעשות כן, והבטיחה תשלום מלא מיידי, דבר שלא התממש. השופט מדגיש כי הערת אזהרה אינה מחדשת הסכם שבוטל. בהתייחסה לתביעת התובע לפיצוי כספי, מצאה השופטת כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו לתשלומים נוספים בגין בנייה והוצאות אחרות הקשורות לנכס. השופטת מקבלת את עדות הנתבע כי התובע לא שילם סכומים כלשהם עבור הבנייה וכי סביר להניח שתשלומים כלשהם שולמו על ידי אחיו של התובע, קבלן. לפיכך, השופטת מגיעה למסקנה כי התובע זכאי רק להשבת הסכום ששילם על פי ההסכם, שהוא 240,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ביטול ההסכם. בסיכומו של דבר, השופט מורה על מחיקת תביעת התובע, פוסק לתובע 240,000 ₪ מהנתבע, מורה על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת התובע ומחייב את התובע לכסות את הוצאות הנתבע בסך 25,000 ₪. פסק דין זה ניתן בהיעדר שני הצדדים ומהווה בחינה מעמיקה של הראיות והטיעונים המשפטיים שהוצגו.