מ. מקרקעין 26/19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לזמן נוסף לביצוע פסק דין בתיק מקרקעין. פסק הדין במקור נתן לנתבעים שלוש שנים לציית, ללא אפשרות להארכות נוספות. הנתבעים טענו כי נסיבות חריגות שאינן בשליטתם, לרבות מגפת הקורונה ובעיות בהליך היתר הבנייה של העירייה, מחייבות אותם לזמן נוסף כדי לקיים את פסק הדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא פעלו במלוא המרץ בניסיון להשיג את ההיתרים הנדרשים וכי השפעת המגפה על יכולתם לעשות כן הייתה בלתי סבירה, במיוחד לאור העובדה שהיא החלה שמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין. כמו כן, בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על סופיות פסקי הדין ואיזון הזכויות בין הצדדים. משכך, נדחתה בקשת ההארכה, והנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות בסך 4,000 ₪ בתוך שלושים יום. ההחלטה התקבלה על בסיס סמכותו הטבועה של בית המשפט להאריך מועדים במקרים חריגים, שלא כך היה, ועקרון הסופיות בשיטת המשפט. פסק דין זה מחזק את הצורך בפסקי דין חלוטים ומציע כי הארכה תינתן רק במקרים נדירים.