ע"ע 56579-02-12

תקציר

המערערת טענה כי המשיב הפר את חוזה העסקתה בכך שהעביר אותה לתפקיד עם תנאי עבודה גרועים יותר, שיש לראות בו פיטורים ולזכות אותה בפנסיה. המשיב טען כי הרעת התנאים מהווה הפרת חוזה, המזכה את המערערת בפיצויים, אך לא בקצבה. בית הדין הסכים עם המשיב בקובעו כי הרעת תנאים כשלעצמה אינה מהווה פיטורים או הענקת זכויות פנסיוניות, המוקנות רק במקרה של פיטורים ורק בהתקיים תנאים מסוימים. טענת המערערת כי המשיב היה צריך לפטר אותה במקומה אינה נתמכת בדין. קביעתו של בית הדין האזורי כי זכויותיה של המערערת לפנסיה כפופות להסכמת הצדדים, וכי הרעת התנאים מזכה את העובד בפיצויים אך לא בפנסיה, אושרה אפוא. עוד קבע בית המשפט כי בקשתה של המערערת לתקן את כתב תביעתה כך שיכלול בקשה חלופית לפיצויים בגין הפרת חוזה העסקתה אינה מוצדקת בשלב זה, שכן היא תחייב את המשיב ואת בית הדין לקיים "דיון כפול". כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והערעור נדחה.