תא"מ 1499-05-18

תקציר

התובעת, חברת ביטוח, שילמה למבוטחה, צד ג' במקרה זה, בגין נזקי רכב שנגרמו בתאונה. הנתבע, המזיק, התקשר לאחר מכן בהסכם עם הצד השלישי, במסגרתו קיבל האחרון 12,000 ₪ בתמורה לוויתור על כל התביעות נגד הנתבע, לרבות אלה מטעם חברת הביטוח. לאחר מכן הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת בגין הסכום ששילם לצד השלישי, ובית המשפט קיבל אותה, שכן המבוטח אינו יכול לוותר על זכויותיו של המבטח לאחר תשלום התגמולים. השופטת דחתה גם את הודעת הנתבע לצד שלישי, וביקשה שיפוי בגין הסכום ששולם על פי ההסכם, וקבעה כי היא אינה תקפה. החלטת השופטת התבססה על תנאיו הלא ברורים של ההסכם, התנהלות הנתבע והצד השלישי במהלך המשא ומתן וחתימת הצד השלישי על ההסכם. לפיכך, ההסכם בטל או לפחות נחתם באי הבנה, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכום הנתבע, בעוד הצד השלישי אינו נדרש לשפות את הנתבע. השופט גם הציע לכמת את ביטול ההסכם אך השאיר את העניין להכרעת הצדדים, בתקווה שממצאיו יסייעו להם במשא ומתן. ההחלטה כללה צווי תשלום, שכר טרחת עורכי דין וזכות ערעור, כאשר התביעה תשולם בתוך 30 יום.