עק"פ 39697-06-17

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום שזיכה את המשיב מעבירת הפגיעה בפרטיות שיוחסה לו על ידי המערער בקובלנה פרטית. המערערת והמשיב היו מעורבים בהליכי גירושין. במסגרת הליך הגירושין הציג המשיב תמונה של המערערת עם גבר בברלין. המערערת טענה כי התמונה צולמה מהטלפון הנייד שלה ללא רשותה ולכן הגישה קובלנה פרטית נגד המשיב בגין פגיעה בפרטיות. במהלך הדיון ביקשה המערערת מספר פעמים להביא עדי קשירת קשר, לרבות מומחה בתחום התקשורת הסלולרית, על מנת להוכיח את טענותיה. בית משפט קמא דחה את הבקשות, קיבל את גרסת המשיב וזיכה אותו מהאישומים. המערערת ערערה על פסקי הדין בדבר דחיית בקשתה להביא עדי קשירת קשר, קבלת גרסת המשיב וההחלטה לחייבה בתשלום הוצאות ההגנה של המשיב. בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון להתערב בהכרעתו של בית משפט קמא בשאלת הבאת ראיות נוספות או עדות קשירת קשר, שכן הבקשה הועלתה בשלב מאוחר מדי של ההליך והייתה גורמת עוול למשיב. בית המשפט קיבל גם את קביעתו של בית משפט קמא בדבר קבלת גרסת המשיב וחיוב המערערת בתשלום הוצאות המשיב, בהינתן שהיה ספק סביר בדבר ביצוע העבירה והמערערת לא הביאה כל ראיה טכנולוגית לתמיכה בטענותיה. לפיכך, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור ואישר את החלטת בית משפט השלום. כן חויב המערער לשלם את הוצאות המשיב בגין הליך הערעור.