ת"א 32845-03-22

תקציר

התובע, שנפגע בעת שרכב על אופניים בעיר אשקלון, תבע את העירייה בגין רשלנות בתחזוקת הכבישים. לטענתה, היא נפלה כתוצאה ממפגש עם בור או בור בכביש ולכן סבלה מחבלות שונות. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי נסיבות התאונה שונות. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה. הראיות שהציגה התובעת, לרבות עדותה שלה ושל בתה, היו סותרות ובלתי אמינות, כך שלא ניתן לקבוע את הנסיבות המדויקות של התאונה. בנוסף, התובעת לא זימנה עדים רלוונטיים, כגון הקטין שהיה עמה בעת התאונה, דבר שחיזק את המסקנה כי הנפילה לא נגרמה מהבור הנטען. עוד ציין בית המשפט כי על התובע, כרוכב מקצועי, היה להבחין ולהימנע מכל מפגע בכביש. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי גם אם גרסת התובעת לאירועים הייתה נכונה, היא לא הוכיחה קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעת לבין נפילתה. בצילומים שהציגה התובעת נראו כמה מהמורות בכביש, אך הן לא כיסו יותר מ-50% משטח הכביש, והתובעת לא ניסתה להוכיח אחרת. עם זאת, בית המשפט עדיין בחן את יתר הטענות והסוגיות שהעלו הצדדים. בית המשפט מצא כי התובעת אשמה לפחות ב-50% בתאונה בשל רשלנותה שלה ונשיאת קטין על האופניים באופן שיש בו כדי להשפיע על שיווי משקלם. הנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה הוסכמה על ידי הצדדים בשיעור של 15%. בית המשפט אף קבע את הנכות התפקודית בשיעור של 15%, שכן התובע לא הציג כל ראיה המצדיקה שיעור גבוה יותר. בכימות הנזקים התחשב בית המשפט בהפסדי שכר בעבר ובעתיד, אובדן זכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, סיוע מצדדים שלישיים וכאב וסבל, ופסק לתובע סך של 321,625 ₪. לאחר שקלול אשמתו התורמת של התובע, סכום זה היה מופחת ל-160,815 ₪ אילו הנתבע היה נמצא אחראי. בסופו של דבר, מאחר שהתובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה, נמחקה התביעה, והתובעת חויבה לשלם לנתבעת 12,500 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.