ת"א 11893-10-14

תקציר

בעל חלקת אדמה תובע את הנתבעים לפנותם מהקרקע אותה עיבדו, בטענה שהם מחזיקים בה שלא כדין. הנתבעים טוענים כי לאביהם המנוח הייתה זכות להחזיק במקרקעין כ"בעל חוקי", שהוכר על ידי ועדת הנישואין לפני עשרות שנים. השופט פוסק לטובת התובעת, וקובע כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להכרה בזכותו של אביהם בקרקע. למרות שהשופטת מכירה באיחור הממושך של התובעת בהגשת התביעה, היא אינה רואה בכך סיבה להקל על דרישת הראיות של הנתבעים. עם זאת, השופטת מכירה בנתבעים כבעלי רישיון משתמע במקרקעין עד לתביעת הפינוי בשנת 2014, בשל מודעותה של התובעת לחזקתם וחוסר המעש לאורך השנים. היתר זה ניתן לביטול, והשופט מורה לנאשמים לפנות את הקרקע בתוך 90 יום. עוד קובעת השופטת כי התובעת זכאית לתבוע דמי שימוש הולמים ואינה פוסקת הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות.