בר"ע 373/09

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בירושלים, שהתבססה על הסכמה הדדית בין הצדדים מבלי לפסוק הוצאות למבקש. לאחר בחינת תגובות הצדדים ומסמכי בית המשפט הרלוונטיים, החליטה ערכאת הערעור לדחות את הערעור. החלטה זו מתיישבת עם תקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991, ובאה בעקבות התקדים שנקבע לפיו ככלל, בתי הדין לערעורים אינם מתערבים בהחלטות בית המשפט הפרוצדורלי בעניין פסיקת הוצאות, אלא בקיומן של נסיבות חריגות. מקובל בבתי הדין לעבודה, ובפרט בהליכי ביטוח לאומי המסתיימים בהסכמה הדדית, שלא להוציא צווים להוצאות. מדיניות זו נועדה לעודד צדדים להגיע להסדרים ידידותיים, כפי שצוין במקרה קודם, עבל 384/03 רפעת עודה - המוסד לביטוח לאומי. מאחר שהחלטת בית הדין האזורי דבקה בכלל זה ונסיבות המקרה לא הצדיקו כל סטייה, פסק הדין הראשוני נמצא לנכון ואושר. בקשת הערעור נדחתה ולא הוטלו הוצאות נוספות. ההחלטה, מיום 9 בנובמבר 2009, הייתה אמורה להישלח לשני הצדדים.