בש"פ 621/08

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות, בהן ניסיון גניבה, שוד וניסיון בריחה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הורה על מעצרו עד תום ההליכים. המערער ערער על החלטה זו, וביקש להישלח למכון גמילה מסמים. הערעור נדחה. בית המשפט הכיר בכך שהמניע של המערער לביצוע העבירות היה התמכרותו לסמים וכי ניתן למתן את מסוכנותו על ידי שליחתו לקהילה טיפולית. עם זאת, חומרת העבירות, ניסיון השיקום הכושל הקודם שלו והסיכון הגבוה שלו להיפגע שוב תחת השפעה גברו על האפשרות של חלופת מעצר. השופט הדגיש את האלימות המופעלת כלפי נשים מבוגרות פגיעות ואת פרק הזמן הקצר בין שחרורו מהכלא לבין ביצוע העבירות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי בדרך כלל עדיף ליזום שיקום במהלך גזר הדין ולא קדם משפט, וניסיון העבר של המערער בשיקום לא הבטיח תוצאות שונות הפעם. השופט התייחס גם להסתמכותו של המערער על המלצת שירות המבחן והחלטות קודמות של בית המשפט, תוך הבחנה בין המקרה הנוכחי לתקדימים קודמים בשל העבירות החמורות יותר בתיק הנוכחי. לבסוף, בית המשפט הכיר ברצונו הכן של המערער בשיקום, אך הגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי בהגנה על קורבנות פוטנציאליים מחייב את מעצרו.