רע"פ 5545/11

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על חומרת העונש שהוטל על מבקשי הבנייה הבלתי חוקית, אך לבסוף דחה את הבקשה. בית המשפט הדגיש את הכלל לפיו רשות ערעור שנייה ניתנת רק כאשר מדובר בשאלה משפטית או ציבורית מעבר לאינטרס אישי, שלא הייתה ישימה כאן שכן הבקשה נגעה אך ורק לחומרת העונש. בפסק הדין צוין כי העונש הולם ואולי אף מקל ביחס לעבירות, נוכח הסוגיה הנפוצה של בנייה בלתי חוקית בישראל. בנייה כזו פוגעת בתכנון חוקי ובאכיפת חוקים. המבקשים הקימו מבנה בלתי מורשה משמעותי ולא הרסו או הכשירו אותו במשך תשע שנים למרות צו בית משפט, מה שהוביל להחלטה כי יש צורך במאסר בפועל, למרות כל מצב רפואי, כדי להרתיע מפני התנהגות דומה. בית המשפט גם אישר את הקנס הכספי כסביר, והציע אפשרות למבקשים להגיש בקשה להתאמות באמצעות המרכז לגביית קנסות. המבקשים חויבו להתייצב למאסר ביום 4.9.2011, תוך מתן אפשרות לפנות לשירות בתי הסוהר בנוגע לשיקולים רפואיים. החלטה זו מדגישה את החשיבות שמייחסים בתי המשפט הישראליים לטיפול תקיף בבנייה בלתי חוקית כדי לשמור על אכיפת החוק ועל תכנון עירוני תקין.