ה"פ 38035-12-16

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב פרשנות ההסכמות בדבר מהות העסקה בין המבקשים לבין היורשים - האם מדובר בעסקה למכירת זכויות היורשים במקרקעין במושה, או בעסקה למכירת דירות ספציפיות לאחר הליך של ייעוד זכויות היורשים במקרקעין לדירות נפרדות. המבקשים ביקשו לאכוף את הסכם הערבות שיאפשר את רכישת זכויות היורשים במקרקעין. עם זאת, בית המשפט מצא כי כוונתם הברורה של הצדדים, כפי שמשתמע מלשון ההסכמים, הייתה להתקשר בעסקה לרכישת דירות בודדות, בכפוף לייחודן בפועל של הדירות. בנוסף, הנסיבות החיצוניות של המקרה, לרבות פגישה בין הצדדים בשנת 2016, תמכו בגרסת היורשים לעסקה. כמו כן, בית המשפט קבע כי היורשים הפרו את התחייבויותיהם החוזיות בכך שזנחו את הליך ייחוד הדירה ללא הסכמת המבקשים. עם זאת, מאחר שהמבקשים ביקשו לאכוף עסקה שונה מזו שהוסכם עליה - מכירת זכויות היורשים במקרקעין - ואף שלחו מכתב ביטול, פסק בית המשפט נגד אכיפת הסכם הערבות באופן המבוקש על ידי המבקשים. משכך, נדחתה התביעה, והמבקשים חויבו בהוצאות היורשים בסך 40,000 ₪.