ת"א 2136/04

תקציר

התובעים, יחד עם המנוח מר יוסף לויזדה, האשימו את הבנק הנתבע ואת מי מטעמו בהתנהגות מזיקה, ודרשו פיצויים כתוצאה מכך. ליבת התביעה סובבת סביב הסכם פשרה שנחתם בין התובעים, המנוח והבנק באמצעות בא כוחו. ההסכם נועד להסדיר את חובותיה של חנות בבעלות התובעים והמנוח, כאשר הבנק משמש כבטוחה. עם זאת, בעקבות חתימת ההסכם חידש הבנק את הליכי גביית החובות נגד התובעים. התובעים טענו כי פעולה זו הפרה את הסכם הפשרה וגרמה לעוגמת נפש. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי התובעים מיוצגים על ידי סוכן בעל ידע וכי פעולות הבנק לא גרמו לעוגמת הנפש. בית המשפט פסק לטובת התובעים, והגיע למסקנה כי הבנק ונציגו הפרו את חובות הנאמנות שלהם בכך שלא יידעו את התובעים על אי תחולתו של הסכם הפשרה בתיקי הוצאה לפועל מסוימים. לפיכך חויבו הנתבעים להשיב לתובעים את הגבייה ולשלם לכל אחד מהם 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בצירוף ריבית והצמדה. בנוסף, הוטלו על הנתבעים אחריות לתשלומים משותפים ומספר תשלומים בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות. היבטים מרכזיים בתיק כללו את ייצוג התובעים, חובות הנאמנות של הבנק והקשר הסיבתי בין פעולות הבנק לבין נזקי התובעים.