רע"א 3588/12

תקציר

ניתוח משפטי של פסיקה בנושא חסינות בורר והליכי גילוי I. עקרונות משפטיים א. חסינות בוררים ונושאי משרה שיפוטית המקרה תלוי בפרשנות ההגנות המשפטיות הניתנות לבוררים על פי החוק הישראלי, בפרט: - סעיף 8 לפקודת הנזיקין, המעניק חסינות לנושאי משרה שיפוטית, לרבות בוררים, מפני תביעות אזרחיות בגין עוולות נזיקין שבוצעו בתפקידם הרשמי. - סעיף 30 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, המעניק חסינות לבוררים מפני אחריות אזרחית בגין נזיקין, למעט במקרים של מעילה בנאמנות. מסגרת משפטית זו מדגישה את העיקרון לפיו בוררים מוגנים בדרך כלל מפני אחריות אזרחית כדי לשמור על שלמות ועצמאות הליכי הבוררות. בתי המשפט העניקו לאורך ההיסטוריה חסינות רחבה לבעלי תפקידים שיפוטיים ומעין שיפוטיים כדי למנוע מאחריותם האישית לערער את תפקידם. ב. היקף החסינות בהקשרי נאמנות ורשלנות חידוש משפטי קריטי במקרה זה נוגע להיקף החסינות לגבי עוולות שונות: - הפרת אמונים (למשל, הפרת אמון): באופן מסורתי נתפסת כהפרה מכוונת הקשורה לחובות אמונים. - רשלנות: בדרך כלל נתפסת כאי נקיטת זהירות סבירה, שעלולה להפר או לא להפר חובות אמונים. המבקש טוען כי רשלנות של בורר יכולה לעלות לכדי הפרת חובת אמונים, ובכך נופלת מחוץ להגנות החסינות. הניתוח של בית המשפט משקף ניסיון לבחון האם החסינות חלה באופן אחיד או שיש מקום לחריגים כאשר עוולות כרוכות ברשלנות הפוגעת בחובות הנאמנות. II. עקרונות משפטיים וחידושים א. הבחנה בין נזיקין בית המשפט מכיר בהשקפה ניואנסית לפיה לא כל העולות המבוצעות על ידי בוררים מוגנות באותה מידה. בפרט: - הפרת אמונים (הפרת אמונים): נופלת בבירור בגדר החסינות, לפי סעיף 30 לחוק הבוררות. - רשלנות: המבקש טוען כי רשלנות יכולה למעשה לעלות לכדי הפרת חובת אמונים, ובכך להצדיק חקירה של תביעות כאלה, גם תחת הוראות חסינות. הדבר מעלה נקודת מבט חדשנית - השאלה האם החסינות צריכה להיות מוחלטת או מותנית בהתבסס על אופי העוולה ויחסה לחובות אמונים. ב. שיקול דעת דיוני ומגבלות ראייתיות בית המשפט מדגיש את סמכות שיקול הדעת של בתי המשפט הפרוצדורליים לנהל את הגילוי, תוך איזון בין האינטרסים ביעילות וגילוי האמת. הוא מדגיש כי: - יש לטפל בבקשות גילוי במסגרת הלוקחת בחשבון את חסינותו של הבורר. - בתי המשפט בדרך כלל נכנעים לפסיקות הראשוניות של בית המשפט או בתי המשפט, ושומרים את התערבות הערעור עד לסיום ההליכים. הדבר משקף חידוש פרוצדורלי המדגיש את שיקול הדעת השיפוטי ואת הכבוד הראוי לערכאות נמוכות יותר בעניינים פרוצדורליים, במיוחד בהקשרים מורכבים של חסינות נזיקית. III. חידושים משפטיים בולטים - ההכרה השיפוטית בכך שבמקרים מסוימים ניתן להבחין בין רשלנות לבין הפרת אמונים, וכי משטרי חסינות עשויים לדרוש התאמה לטיפול בתביעות רשלנות הכרוכות בחובות אמונים. - אישור של שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בגילוי פרוצדורלי, כולל הכרה ברורה בכך שהחלטות כאלה נתונות בעיקר לשיקול דעתו של בית המשפט קמא, עם התערבות מוגבלת של ערכאת הערעור. מסקנה מקרה זה ממחיש נוף משפטי מתפתח שבו חסינות מסורתית מתפרשת בניואנסים, במיוחד בהקשרים הכוללים אחריות נאמנות ורשלנות. הוא גם מדגיש את הכבוד של בתי המשפט לשיקול דעת פרוצדורלי, ומאשר מחדש עקרונות יסוד תוך בחינת גבולות החסינות המשפטית והליכי הגילוי בדיני בוררות.