ת"א 5543/03

תקציר

ניתוח משפטי זה בוחן את תחולתן של תקנות ספציפיות על חישוב תקופות התיישנות, במיוחד בהקשר של שביתות בית משפט, ובוחן את פרשנות הוראות החוק הנוגעות להארכת מועד להגשת מסמכים משפטיים. * **פרשנות תקנה 5 לתקנות השביתה:** הניתוח מתייחס תחילה לשאלה האם תקנה 5 לתקנות השביתה חלה על תקופות התיישנות. בית המשפט סבור שלא. תקנה 5 עוסקת בחישוב תאריכים או שעות לפעולות שננקטו "במסגרת החוק או בנוהג שנקבע בחקיקה או בהחלטת בית המשפט". בית המשפט מבחין בין תקופות התיישנות לבין חישובים פרוצדורליים אלה, ורואה בהתיישנות פקיעה של הזכות לתבוע סעד משפטי, ולא רק עניין פרוצדורלי. * **השוואה לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי:** הניתוח משווה בין תקנה 5 לתקנות השביתה לבין תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. האחרון מתייחס להארכת מגבלות הזמן לפעולות "במהלך החוק או המנהג". בית המשפט מציין כי גם אם תקנה 528 חלה על תקופות התיישנות, הרי שהפסיקה הקיימת (מזכירה את *אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דדון*, *הדיה נ' פלדמן* ו*אמנון יוסף נ' מדינת ישראל*) קובעת בעקביות כי לבתי המשפט אין סמכות להאריך תקופות התיישנות, גם מטעמים מיוחדים. הדבר מחזק את המסקנה כי תקנה 5 לתקנות השביתה אינה חלה על תקופות התיישנות. * **תחולת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות:** לאחר מכן הניתוח בוחן את סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, המאפשר הגשת תביעות עד ליום הראשון לאחר הפגרה אם תקופת ההתיישנות מסתיימת בפגרה. בית המשפט מכיר בכך שניתן להחיל הוראה זו על ידי ניכוי על תקופות שביתה אם תקנות השביתה לא היו מציעות חלופה. * **תפקידה של תקנה 7 לתקנות השביתה:** עם זאת, בית המשפט קובע כי תקנה 7 לתקנות השביתה נותנת פתרון ספציפי להגשת תביעות כאשר תקופת ההתיישנות מסתיימת במהלך שביתה. תקנה 7 חלה על מסמכים ש*חייבים* להגיש, ולא רק על מסמכים *מותרים* להגיש. הוא קובע כי יש להגיש תביעה בדואר רשום לבית המשפט במהלך שביתה. תקנה זו נחשבת לחוק מיוחד המתייחס ישירות לתרחיש ובכך מייתר את הצורך לגרוע מסעיף 10 לחוק הפרשנות. * **קיום חובה קיימת:** הניתוח מדגיש כי תקנה 7(א) לתקנות השביתה אינה מטילה חובה חדשה אלא קובעת דרך למילוי חובה קיימת. חובת הגשת כתב התביעה מעוגנת בחוק ההתיישנות, ותקנה 7 מכתיבה את אופן המימוש בעת שביתה. * **שביתות סימולטניות בבתי משפט ובדואר:** מועלה שיקול מעשי לגבי שביתות בו-זמניות הן בבתי המשפט והן בסניף הדואר. בתרחיש כזה, בית המשפט מציע כי סעיף 10 לחוק הפרשנות עשוי להיות חל באנלוגיה. זה יאפשר להגיש את התביעה בדואר ביום הראשון לאחר סיום השביתה בדואר, או להגיש למזכירות בית המשפט ביום הראשון לאחר סיום השביתה בבית המשפט, המאוחר מביניהם. * **החלטה בעניין התיישנות:** בהתבסס על הניתוח הקודם, בית המשפט קובע כי עילת התביעה התיישנה ב-9 במאי 2003, והתביעה, שהוגשה ביום 18 במאי 2003, אכן לא הייתה בזמן. * **הערה על ריבית:** אמנם לא חיוני לדחיית התביעה, אך בית המשפט מציין כי החוק היה מעדיף את התובע בסוגיית הריבית, בהתאם לסעיף 6 להסכם ולפסיקה שנקבעה. לסיכום, ניתוח הפסיקה קובע כי תקנה 5 לתקנות השביתה אינה מאריכה את תקופות ההתיישנות. החידוש המשפטי העיקרי טמון בפרשנות וביישום של תקנה 7 לתקנות השביתה כמנגנון ספציפי להגשת תביעות כאשר תקופות ההתיישנות מסתיימות במהלך שביתת משפט, ובכך מונע את הצורך ביישום מקביל של הוראות כלליות כמו סעיף 10 לחוק הפרשנות. ההחלטה מדגישה את העיקרון לפיו חקיקה מיוחדת המתייחסת ישירות למצב היא בעלת עדיפות.