עמ"נ 26813-12-20

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו. השופט פוסק לטובת המערער, ומורה לרשות האוכלוסין וההגירה להנפיק למערער תעודת מעבר ואשרת מעבר חד פעמית. החלטה זו מתבססת על טובת ילדו הצעיר של המערער, אזרח ישראלי, שזכותו לחיי משפחה ולשלמות התא המשפחתי גוברת במקרה זה. השופטת מדגישה כי זכות זו אינה מוחלטת ואינה פוטרת את המערערת ממילוי הדרישה המהותית של המצאת מסמכי זיהוי תקפים. למערער, שנכנס לישראל שלא כדין ועסק במרמה, תינתן הזדמנות אחרונה להשיג מסמכים אותנטיים מארץ מוצאו, גינאה קונאקרי. עליו לעזוב את ישראל עד ליום 15.9.2022, והרשות צפויה להנפיק את האשרה הנדרשת עד ליום 4.8.2022, אלא אם כן יתעכב אחרת בשל הריונה של המערערת ולידתה הצפויה. השופט נמנע מלפסוק הוצאות למי מהצדדים בשל התנהלותו של המערער בעבר. החלטה זו באה לאזן בין זכויות הילד לבין התנהגות המרמה של המערער והאינטרס של המדינה לשלוט בהגירה.