עב"י 24533-06-22

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של עובד מדינה על פסק דין משמעתי שפטר אותו מתפקידו כמורה בעקבות הרשעתו בהשמטת תשלומי מס הכנסה בסך מיליון שקל במשך מספר שנים. המערער טען כי בית הדין המשמעתי לא מסר לו העתק מהתלונה טרם הגשת התביעה, דבר שפגע ביכולתו להתגונן. עם זאת, השופט קבע כי אמנם היה עדיף שהמשיב ישתף בתלונה, אך אין בכך כדי לפגוע בעניינו של המערער, מה גם שהתשתית העובדתית של המקרה עוגנה בפסק הדין הפלילי. השופט דחה גם את טענת המערער כי אין בעבירה זו משום קלון, וציין כי חומרת עבירות השמטת הכנסות נקבעה בפסקי דין קודמים, במיוחד נוכח תפקידו של המערער כמחנך. כמו כן, השופטת בחנה מקרים קודמים כדי לקבוע את סבירות הצעדים המשמעתיים שננקטו נגד המערער ומצאה כי לעומת זאת, החלטת הפיטורים ועברו המשמעתי של המערער היו מוצדקים. עם זאת, החליטה השופטת לקצר את משך הפסילה משירות המדינה וממשרד החינוך לשלוש ושנה, בהתאמה, בהתחשב בתרומתו של המערער בתחום הביטחוני ובזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. בסיכומו של דבר, הערעור על פסק הדין נדחה, והערעור על גזר הדין התקבל באופן חלקי, דבר המשקף את תקופת הפסילה המופחתת.