בג"צ 2293/17

תקציר

ליבת פסק הדין נוגעת לחוקתיותם של שני מרכיבים בהסדר הפיקדון המשפיעים על עובדים מסתננים: רכיב העובד ורכיב הניכוי המינהלי. בית המשפט בחן האם רכיבים אלה פוגעים בזכויות חוקתיות, ובפרט בזכות הקניין. רכיב העובד דרש ניכוי של 20% משכרו של העובד, דבר שבית הדין מצא כבלתי מידתי. צעד זה נקבע כבלתי חוקתי מכיוון שהוא פגע יתר על המידה בזכות החוקתית לקניין, ובמיוחד פגע בעובדים שכבר השתכרו מתחת לשכר המינימום. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההסדר נכשל במבחן המידתיות שכן פגיעתו עולה על התועלת. ההחלטה הדגישה כי הכספים שנוכו לא שימשו למתן זכויות סוציאליות דומות לאלה של עובדים ישראלים, ועיתוי החזרי הפיקדונות (המותנים ביציאה מישראל) הוסיף להפרה והפך את הצעד לבלתי מתקבל על הדעת. כך, רכיב העובדים הוכרז כבטל ומבוטל באופן מיידי, והחזיר לעובדים את הגישה לשכר מלא. בתוך כך, רכיב הניכוי המנהלי נמצא מידתי ומוצדק, שנועד לעודד יציאה מהארץ במועד, ובכך נותר בתוקף. פסק הדין משקף שיקולים רחבים יותר של מדיניות הגירה, תוך שימת דגש על זכויות אדם והשפעות כלכליות על אוכלוסיות פגיעות.