ע"מ 30398-12-11

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת לשומות מס ערך מוסף (מע"מ) וערעורים שהגישו מוכר ושלושה קונים בנוגע לביטול עסקאות מקרקעין. המוכר טען כי הרוכשים ביטלו את העסקאות שלא כדין ועתר להשבת מס העסקה. הרוכשים, לעומת זאת, טענו כי המוכר הפר את הסכם המכר וביקש את השבת מס התשומות שלהם. בית המשפט הבהיר כי אין באפשרותו להכריע בסכסוך החוזי במסגרת הליך הערעור על מע"מ וכי על בית המשפט המוסמך לטפל בו. השופט פסק לטובת המוכר, וקבע כי רשות מע"מ פגעה בזכויות היסוד של המוכר בכך ששינתה את נימוקי השומה מבלי שנתנה להם הזדמנות להגיב. בנוסף, בית המשפט הגיע למסקנה כי הרשות שגתה בהליך קבלת ההחלטות בכך שהסתמכה על הוראות בלתי ראויות בחוק מע"מ. עוד הדגישה השופטת כי נטל ההוכחה מוטל על רשות מע"מ להוכיח כי מדובר בעסקאות מלאכותיות, והיא לא עשתה כן. הראיות שהציגו הרוכשים, לרבות חוות דעת מומחים ופעולות שננקטו לקידום הפרויקטים, סתרו את טענת הרשות. השופטת דחתה גם מספר טענות נוספות שהעלתה רשות מע"מ, והדגישה כי אין להן משקל מספיק כדי להצדיק ביצוע עסקאות מלאכותיות. בעקבות זאת קיבל השופט את הערעורים, ביטל את השומות והורה לרשות מע"מ להחזיר את הערבות הבנקאית למוכר. הרשות נדרשה גם לשאת בהוצאות המערערים.