בש"א 1131/06

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת הנאשם מס' 1 להורות על חשיפת עברו הפלילי של מר שמעון מלול. מר מלול הוא עד במשפט בו מעורב הנאשם מס' 1, ומהימנות העדים היא סוגיה מרכזית בתיק. בעוד מר מלול הסכים לגילוי המרשם הפלילי של אדם אחר המעורב בפרשה, מר גולן פלאח, הוא סירב להסכים לגילוי המרשם שלו בטענה כי לא היה מעורב בעבירות כלשהן בשמונה השנים האחרונות. המחלוקת העיקרית נסובה סביב פרשנותם של סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. בית המשפט מכיר בחיסיון המרשם הפלילי הקבוע בסעיף 3 לחוק, אך מציין כי סעיף 5(א) מתיר מסירת מידע לרשויות מסוימות, לרבות בית המשפט, אם הוא נחשב מהותי לנושא הדיון או נדרש לביסוס מהימנותו של עד. השופט מצדד בטענת הנאשם מס' 1 כי הגילוי נחוץ כדי לאמת את עדותו של מר מלול ולהבטיח משפט הוגן. תקדימים כגון בג"ץ 233/85 ובע"פ 4481/00 תומכים בתפיסה כי יש להיעתר לבקשתו של בעל דין לחשוף את עברו הפלילי של עד, במיוחד כאשר מדובר בסוגיות של מהימנות. כדי לכבד את זכויות הפרטיות של מר מלול, השופט מורה כי הרישום הפלילי יופק במעטפה חתומה ויוגבל אך ורק לצדדים המעורבים בתיק. כמו כן, השופט אוסר על הצדדים להשתמש במידע שמחוץ לתחום המשפט. פסק הדין מדגיש את החשיבות שביצירת איזון בין זכותו של הפרט לפרטיות לבין הצורך באמת ובהגינות בהליכים משפטיים.