בג"צ 381/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישה לאה גרוס, מפעילת בית ספר חוץ-לימודי המכין תלמידים לבחינות הבגרות, נגד משרד החינוך והתרבות ומכללת גליל מערבי. בית הספר של גרוס משתתף בתוכנית ממלכתית המממנת 75% מהחינוך העל-יסודי לחיילים משוחררים שלא סיימו את כיתה י"ב. מכללת גליל מערבי מציעה תוכנית דומה אך עם מימון ממשלתי מלא למי שנחשב ראוי לקידום. גרוס טענה כי הסדרי המימון השונים במסגרת חוק חיילים משוחררים וחוק התקציב מהווים אפליה וכי יש לאפשר לבית ספרה להציע מימון מלא גם לחיילים משוחררים הראויים לקידום. בג"ץ קבע כי חוק חיילים משוחררים קובע רף מינימום לחיילים משוחררים, אך אינו מונע מהממשלה לספק יותר לתת-קבוצה של חיילים אלה העומדים בקריטריונים מסוימים וראויים לקידום. לכנסת סמכות להקצות כספים נוספים למטרה זו מבלי לעבור על חוק חיילים משוחררים, כל עוד הדבר נעשה כדין ועל פי קריטריונים מתאימים. עוד קבע בית המשפט כי לא הייתה אפליה בין בית הספר של גרוס לבין המכללה משום שלא היו מוסדות שווים. המכללה מספקת שירותים ומשאבים נוספים מעבר להכנה לבגרות, והפניית חיילים משוחררים הראויים לקידום למוסד כזה בעל מטרות רחבות יותר היא סבירה. לפיכך, המשיבים יכלו להבחין בין מוסדות קדם-אקדמיים כמו המכללה לבין בתי ספר חוץ-לימודיים המתמקדים אך ורק בהכנה לבגרות. העתירה נדחתה, ובית המשפט לא הוציא כל צו להוצאות לאור הפעלתו הלא תקינה של ההסדר בעבר. השופט י' מלץ, השופט א' ברק והשופט ש' נתניהו נתנו פסק דין פה אחד.