ת"א 5187-09-11

תקציר

התיק עוסק בפרויקט נדל"ן בשם סומייל, שיזמו שני גיסים, מיכאל צביון וראובן יצחק פלס, באמצעות מספר חברות שהיו בבעלותם ובשליטתם. הפרויקט נועד לבנות יחידות מגורים ומסחר על קרקע בתל אביב. צביון ופלס שכרו את התובע, עו"ד יצחק פרידמן, כעורך הדין של הפרויקט. פרידמן סייע להם להשיג מימון לפרויקט וביצע עבודות משפטיות נרחבות נוספות. עם זאת, הפרויקט לא יצא לפועל בשל קשיים כלכליים, והקרקע נמכרה בסופו של דבר. פרידמן הגיש תביעה נגד צביון, פלס והחברות המעורבות, בדרישה לקבל תשלום עבור שירותיו המשפטיים. השופט פסק לטובתו של פרידמן והורה לנאשמים לשלם לו 800 אלף שקל, בתוספת מע"מ והוצאות משפט בסך 50 אלף שקל. הסכום נקבע על בסיס המושג "תמורה הולמת" לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שכן הסכם שכר הטרחה המקורי היה מותנה בהצלחת הפרויקט. עוד קבעה השופטת כי צביון ופלס אחראים ביחד ולחוד לתשלום, ודחתה את ניסיונותיהם להבדיל בינם לבין החברות שבבעלותם. השופטת התייחסה לעבודה המשפטית הענפה שעשה פרידמן ולנסיבות הסכם שכר הטרחה ולכישלון הפרויקט. יתרה מכך, השופט דחה את טענת הנתבעים לשיהוי, וקבע כי פרידמן פעל באופן סביר בהגשת התביעה. בפסק הדין הודגש כי הנתבעים לא יכלו להסתתר מאחורי החברות ששימשו אותם כ"כיסוי" וכי יחסיהם הפנימיים אינם באחריותו של פרידמן. הנתבעים חויבו לשאת במלוא הסכום הצמוד, כולל ריבית משפטית, ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.