עפ"ג 31057-07-13

תקציר

דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט כמאל סעב ואליה הצטרף השופט שמואל ברלינר, קיבלה את הערעור וזיכתה את המערער מכל אשמה. השופט סעב קבע כי בית משפט קמא חילק באופן פסול אירוע אלים בודד ומתמשך למספר שלבים. מאחר שבית המשפט האמין לגרסתו של המערער לאירועים – לפיה המתלוננת תקפה אותו וכי הוא פעל מתוך הגנה עצמית בשלב הראשון של הקטטה – היה עליו להחיל את אותו ממצא לאורך כל האירוע. השופט סעב הדגיש כי הפרשה כולה נמשכה דקות ספורות בלבד ולכן לא ניתן לקטוע את מעשי האלימות הרצופים. זאת ועוד, מהראיות עולה כי המתלונן המשיך לתקוף את המערער לאורך כל האירוע. לפיכך, טענת ההגנה העצמית צריכה לחול על מכלול מעשיו של המערער. השופט ברלינר הסכים עם מסקנתו של השופט סעב כי המערער פעל מתוך הגנה עצמית והצטרף לחוות הדעת. השופט יגאל גריל, בדעה חולקת, סבר כי יש לקיים את פסק דינו של בית משפט קמא. השופט גריל הדגיש את דרישת הסבירות בשימוש בכוח להגנה עצמית, כפי שנקבע בסעיף 34(16) לחוק העונשין. הוא הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי בשלב השני של האירוע לא פעל המערער באופן סביר בתגובה לסכנה שנשקפת מהמתלונן. השופט גריל ציין כי מעדותו של המערער עצמו עולה כי לא נשקפת לו סכנה מתמשכת בשלב זה. זאת ועוד, הימנעותו של המערער מלסגת לביתו הסמוך מעידה על תגובה בלתי סבירה. השופט גריל הגיע למסקנה כי פסק דינו של בית משפט קמא, אשר הרשיע את המערער בגרימת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין, צריך לעמוד על כנו. באשר לגזר הדין, הן השופט גריל והן השופט סעב לא מצאו פגם בהחלטת בית משפט קמא להטיל על המתלונן חמישה חודשי עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15,000 ₪. בסופו של דבר, החלטת הרוב של השופטים סעב וברלינר זיכתה את המערער, בעוד השופט גריל התנגד. לאור פסק הדין, הורה בית המשפט על החזרת כספי הפיצויים למערער, אלא אם כן התובע יגיש תביעה אזרחית לפיצויים בתוך 30 יום, ובמקרה כזה יוחזרו הכספים לאחר ההכרעה בתביעה האזרחית. בנוסף, הורה בית המשפט על שחרור ערבות בנקאית בסך 5,000 ₪ שהפקיד המערער.