ע"א 7341/98

תקציר

עניינו של תיק זה בתאונת עבודה בה היו מעורבים המשיבה מס' 1 (התובעת), אשר תבעה את רשות הנמלים והרכבות (המערערת או רשות הנמלים) ואת המשיבה מס' 2 (הנתבעת או המגוננת) בגין נזקים. בית המשפט המחוזי נתן פסק דין חלקי, ודחה את התביעה נגד הנתבעת המשותפת, אך לא פסק בעניין אחריותה של רשות הנמלים. בהמשך התפשרה התובעת עם רשות הנמלים על סכום הפיצוי, מבלי לפגוע בזכותה של האחרונה לערער על פסק הדין החלקי. כעת, השאלה המרכזית היא האם הערעור של רשות הנמלים על פסק הדין החלקי הוגש במועד, בהתחשב בכך שהוא הוגש לאחר מתן פסק הדין הסופי. הסנגור השותף מבקש לדחות את הערעור, ואילו התובע מבקש הארכת מועד להגשת הערעור. בית המשפט העליון, בפסק דין ארוך, מנתח את המורכבות סביב הסוגיה. בסופו של דבר היא מצדדת ברשות הנמלים, ומאפשרת לערער על פסק הדין החלקי בטענה שערעור קודם היה מוקדם מדי ועלול היה להתפרש כהטרדה. בית המשפט מדגיש את החובה לממש את האפשרויות הפרוצדורליות במועד ולהימנע מעומס מיותר על מערכת המשפט. מאחר שזכותה המהותית של רשות הנמלים הבשילה רק עם פסק הדין הסופי, ערעורה נדון במועד. יתר על כן, הסיכון שהתובע יישאר ללא פיצוי אם הערעור יצליח נגד הנתבע השותף אך לא נגדו, שקול לטובת רשות הנמלים. פסק הדין מאפשר להמשיך בערעור על פסק הדין החלקי, תוך דחיית בקשת הנתבע השותף לפיטורים תוך ויתור על הוצאות, בהתחשב בנסיבות.