עת"מ 45583-03-15

תקציר

העותרים חולקים על חובתם לשלם ארנונה לרשות המקומית המשיבה בטענה כי הם אינם הבעלים של הנכס הנדון. טענה זו, עניין של בהירות עובדתית, צריכה להיטען בהליך הערעור של המסלול המנהלי ולא באמצעות עתירה משפטית. העותרת לא הוכיחה נסיבות חריגות המצדיקות את הימנעותה מהליכה בדרך הפרוצדורלית הנכונה. אכן, מן הראיות עולה כי העותר לא הודיע לרשות המקומית המשיבה על שינוי החזקה, כנדרש בחוק. יתר על כן, העותר הציג בפני הרשות מצג שווא בדבר השימוש בנכס, דבר שהוביל לחיוב ארנונה בשווי נמוך, ועל כן החיוב המתוקן של הרשות, משנת 2009, הוא סביר. טענותיה האחרות של העותרת בדבר סיווג הנכס והשימוש בו אינן מבוססות ויש להעלותן בהליך המינהלי. ככלל, העתירה נעדרת שחר ודינה להידחות, ועל העותר לשאת בהוצאות המשיב.