ת"א 1559/00

תקציר

התובע נפגע בעת שניסה לרדת במונית בשעה 3 לפנות בוקר סמוך לשפרעם, והשאלה היא האם הוא זכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התנהגותו הפזיזה של התובע לא גרמה לתאונה, אך מוקדם יותר באותו לילה הוא ביצע פשע - תקיפה, חטיפת רכב וגניבה - וניסה להימלט מהמקום. נהג המונית, שהיה צד שלישי במקרה זה, לא היה מעורב בפשע. על פי החוק, ניתן לשלול פיצוי מנפגע שהשתמש ברכב לביצוע עבירה. במקרה זה, התובע טרם נכנס למונית, וגם המונית לא שימשה לביצוע העבירה – התובע רצה להשתמש בה כדי להימלט. לפיכך, למרות התנהגותו הפזיזה של התובע ופעילותו העבריינית בתקופה האחרונה, קבע השופט כי ההוראה השוללת פיצוי אינה חלה במצב זה. השופטת הכירה בזכותו של התובע לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע במועד מאוחר יותר.