ת"פ 6003/07

תקציר

אחד הנאשמים הורשע בהחזקה, נשיאה ומכירה של רימון הלם לקבוצת תלמידים בגילאי 16 עד 17. המניע לעסקה היה יריבות רומנטית בין הסטודנטים. הרימון נתפס בסופו של דבר על ידי המשטרה ומעולם לא נעשה בו שימוש. האירוע התרחש כאשר הנאשם היה קטין, אך כתב האישום הוגש בהיותו בגיר. בית המשפט לנוער זיכה את שאר התלמידים המעורבים. התובע ביקש עונש חמור, תוך ציון הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות חמורות והסכנה הנשקפת מהחזקת נשק בלתי מורשית. ההגנה ביקשה עונש של אי משמורת, תוך הדגשת נסיבותיו הקשות של הנאשם, מאמציה של סבתו לסייע לו והיעדר כל פגיעה מהרימון. השופט הכיר בחומרת עבירות הנשק אך שקל גם את הנסיבות, תוך מתן משקל מוגבל לעקרון הענישה האחידה בשל הבדלים בתפקיד הנאשם ובתפקידי האחרים. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 20 חודשי מאסר, מחצית על תנאי וללא קנס בשל מצבו הכלכלי. השופט אישר עיכוב ביצוע גזר הדין והטיל הגבלות כספיות והגבלות תנועה. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים, כאשר התנהלות הנתבע במהלך הדיונים השפיעה על החלטת השופט.