תלה"מ 37897-10-21

תקציר

המבקש הגיש בקשה לפסילה נגד השופט היושב בעניינו, בנימוק של חוסר משוא פנים. המבקש מצביע על החלטות השופט והתבטאויותיו במהלך ההליך כעדות לעוינות ולעצימת נפש. עם זאת, השופט סבור כי החלטותיהם מבוססות על המידע הזמין ועל טובת הקטינים המעורבים. הם מדגישים כי תפקידו של בית המשפט הוא לנהל הליך הוגן באופן אקטיבי וכי אין להבין החלטות זמניות כפסקי דין סופיים. השופט מזכיר למבקש כי החלטות פרוצדורליות אינן מצביעות על היעדר משוא פנים וכי הדרך הראויה לערער על החלטות כאלה היא באמצעות ערעור ולא פסילה. הבקשה מותחת ביקורת גם על לשון בית המשפט והנחיותיו בנוגע לניהול ההליך, אך השופט מדגיש את הצורך בכבוד ובמקצועיות בשיח השיפוטי. בסופו של דבר, השופט אינו מוצא כל הצדקה בטיעוני המבקש ומגיע למסקנה כי המשך ניהול התיק לא יעורר חשש למשוא פנים. בקשת הפסילה נדחית, והשופט מאשר את נכונותו לשמוע את הטיעונים ולהכריע בתיק בהגינות. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, וההליכים צפויים להימשך כסדרם.