ת"א 710/07

תקציר

התובעים, שהיו בעלי חלקת אדמה, הגישו תביעה לפיצויים לאחר שכ-40% מרכושם הופקעו על ידי הנתבעת לצורך הרחבת כביש ארצי. התובע תבע פיצוי מלא ללא ניכויים. הנתבע טען כי מאחר שהתובע רכש את הקרקע בידיעה על ההפקעה הקרבה, סביר להניח שהמחיר ששילמו משקף את ההנחה שלא יפוצו בגין רבע מהקרקע. לטענת הנתבעת, סוגיה זו טעונה בירור. בית המשפט, בפסק דין משלים, פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעת רכשה את הקרקע במחיר המניח אי תמורה עבור הרובע. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי ציפיותיהם לשינוי ייעוד הקרקע אינן רלוונטיות למקרה, ויש לבחון במקום זאת את הפרספקטיבה האובייקטיבית של השפעת ההפקעה. זאת ועוד, חוות דעת השמאי ותצהיר עורך דינו של התובע תמכו בטענת התובע כי ציפו לפיצוי מלא. מאחר שהנתבע לא מילא את חובת ההוכחה שלו, קבע בית המשפט כי נגרם לתובע נזק והוא זכאי לפיצוי מלא בגין הקרקע המופקעת ללא ניכויים בגין הרובע. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.