ת"ק 8559-03-16

תקציר

הנתבעת, חברת תיירות, שלחה לתובעת 14 פרסומות לא רצויות בדוא"ל במשך חודשיים. התובעת לא הסכימה לקבלת פרסומות אלו וביקשה להימחק מרשימת התפוצה של הנתבעת, אך ללא הצלחה. המחלוקת העיקרית היא האם הנתבע יכול להוכיח כי התובע נתן את הסכמתו המפורשת מראש לקבלת דברי הפרסומת הללו, שלטענת הנתבע היא הדרך היחידה להוספת כתובת דוא"ל של לקוח לרשימת התפוצה שלה. בית המשפט קובע כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח זאת וכי נטל ההוכחה מוטל על הנתבע. כמו כן, בית המשפט דן בחובת תום הלב של התובע בהגשת התביעה ומוצא כי התנהלותו טרם הגשת התביעה, ובפרט הימנעותו מנקיטת צעדים נוספים לאחר שבקשות ההסרה הראשוניות שלו לא צלחו, מעלה ספקות לגבי זכאותו לפיצוי בגין כל 14 הפרסומות. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת התובע אך פוסק לו פיצויים לדוגמה בסך 4,800 ₪ בלבד, בהתחשב בחוסר תום הלב של התובע. פסק הדין מפרט גם את תנאי התשלום ואת אפשרות הערעור.