ע"א 5599/21

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן את כל ההגשות ושמע טיעונים, החליט להמשיך בערעור תוך התמקדות בחומרים שהוצגו, ובסופו של דבר דחה את הערעור. על פי סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל ותקדימים משפטיים נלווים, יש להבטיח לחייב בהליך פשיטת רגל הכרוך במכירת בית מגורים "מקום מגורים סביר" או "הסדר חלופי". בית המשפט בחן גורמים רבים, כגון הפוטנציאל להסדר חוב, יכולתה של המשפחה להבטיח דיור לאחר המכירה והאפשרויות הפיננסיות העומדות בפניה. במקרה ספציפי זה, בית המשפט הכיר בגילם של החייבים ובנסיבותיהם האישיות תוך שהוא מדגיש כי הזכות לדיור זמני מבוססת על אינטרס חברתי ולא רק על יושר החייב. עם זאת, בית המשפט ציין את התנהלות החייבים, והטיל ספק בשקיפותם הכלכלית ובשיתוף הפעולה שלהם בהליך. למרות ניסיונות לבחון פתרונות חלופיים בטרם מימוש בית המגורים, לא הצליחו המערערים לסתור את ממצאי בית המשפט או לבסס טענות בדבר חבויות המס הקשורות למכירה. בסופו של דבר, אושרה הערכת המצב המקיפה של בית משפט קמא, תוך איזון בין צרכי החייבים לבין זכויות הנושים. ערכאת הערעור נמנעה מלהתערב בשל מומחיותו של בית משפט קמא וקבלת החלטות מוצדקת. לפיכך, הערעור נדחה מבלי להטיל הוצאות נוספות.