ת"א 44767-12-19

תקציר

להלן תמצית פסק הדין: התיק נסוב סביב מותו של ב.ח., אשר נמחץ תחת גלגלי אוטובוס בו נהג נאשם 1 והיה מבוטח על ידי נאשם 2. יורשיו של ב.ה. מבקשים פיצויים, אך הנתבעים טוענים כי ב.ה. גרם לתאונה במתכוון, ובכך שם קץ לחייו ושלל כל זכאות לפיצויים. בית המשפט בוחן את עדויותיהם של מספר עדים, בהם אחיו למחצה של ב.ח., נוסעים נוספים באוטובוס ונהג משאית שהיה לו מפגש קודם עם ב.ח. מעדויותיהם, יחד עם מסקנתו של הבוחן, עולה כי מותו של ב.ח. היה התאבדות ולא תאונה. התובעים, הנושאים בנטל ההוכחה, אינם מציגים תרחיש חלופי משכנע ואף מסרבים לנתיחה שלאחר המוות. השופטת, לאחר ששקלה היטב את חומר הראיות, מגיעה למסקנה כי התובעים לא הוכיחו כל פגם בשיקול דעתה של ב.ח. וכי אכן מדובר במעשה מכוון. לפיכך, התביעה לפיצויים נדחית. כמו כן, נדרשים התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים, בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום. השופט מציין גם את זכות הערעור לבית המשפט המחוזי ומזכיר פסק דין רלוונטי שבוטל מאוחר יותר. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ומהווה סיום טרגי לתיק.