ע"א 158/80

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט העליון לסוגיית חוזה למכירת דירה, אשר בוטל על ידי המוכר לאחר שהקונים איחרו בשישה ימים בביצוע התשלום. המוכר ראה באיחור זה הפרה יסודית של החוזה, בהתבסס על סעיף שהגדיר מועדי תשלום כתנאים קריטיים. בית המשפט המחוזי אישר תחילה את עמדת הרוכשים, וציין כי הסעיף הוא חלק מ"תניה גורפת", הנחשבת בלתי סבירה ולכן חסרת תוקף. נימוק זה התבסס על כך שהסעיף קיבץ חובות מרובות וחשובות זו מזו כהפרות יסודיות ללא הבחנה. בית המשפט העליון הפך החלטה זו, והדגיש כי תנאיו המפורשים של החוזה היו ברורים לגבי הפרות יסודיות, בפרט בנוגע לעיכובים בתשלומים. השופטים הדגישו כי בעוד ש"תניה גורפת" המתייחסת להפרות שונות באופן שווה ניתנת לביטול אם אינה סבירה, סעיף 5 לחוזה מתייחס באופן עצמאי וספציפי לתנאי התשלום, ומאפשר הפרה יסודית אם האיחור עולה על שלושה ימים. בית המשפט גם לא מצא חוסר תום לב מצד המוכר, מה שמצביע על כך שעצם העמידה על זכות חוזית אינה מעידה כשלעצמה על חוסר תום לב. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי המוכר פעל במסגרת זכויותיו על פי החוזה, ובכך הצדיק את קבלת הערעור ודחיית טענת הקונים. פסק הדין חיזק את הרעיון כי להסכמים משפטיים, ובפרט לעניין מועדי התשלום בעסקאות מקרקעין, יש משקל משמעותי ויש לכבדו לפי תנאיהם המפורשים, אלא אם הוכח בלתי סביר בעת כריתת החוזה. כמו כן חויבו הרוכשים לשאת בהוצאות המשפט של המוכר.