ע"פ 71428/03

תקציר

פסק הדין עסק בחברה, מעש פלדות בע"מ, והמנכ"ל שלה, המשיב, שהואשמו בשלוש עבירות של אספקת טובין שיובאו בפטור ממס שלא בהתאם לתנאי הפטור והתחמקות מתשלום מס בכוונה להונות. החברה ייבאה כ-30,000 טון ברזל גולמי וקיבלה פטור מותנה ממס בתנאי שתייצר מוצרי ברזל. עם זאת, החברה מכרה את הברזל הגולמי מבלי לעבד אותו והמשיבה השתתפה במכירות. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם הטובין המיובאים על ידי החברה נופלים תחת סעיף 72.13 או 72.15, אשר יקבע את שיעור המס. בית משפט קמא זיכה את המשיב לאחר שמצא כי התביעה לא הצליחה להוכיח את סיווגם הנכון של הטובין ועל כן אין ביכולתה לבסס את המעשה הפלילי. המדינה ערערה על הזיכוי. ערכאת הערעור הסכימה כי שגה בית משפט קמא בהגדרתו את השאלה ובמסקנות אליהן הגיע. בית המשפט קבע, כי נטל ההוכחה בדבר סיווג הטובין היה צריך להיות על המשיב, שכן הצהרות החברה בעת היבוא זכו לאמינות רבה יותר. בית המשפט מצא כי החברה והמשיב ייבאו טובין חייבים במס והפרו ביודעין את תנאי הפטור המותנה, דבר המהווה עבירה. עוד ציין בית המשפט כי גם אם היה מתקבל סיווגו של המשיב, עדיין החזיקה החברה טובין חייבים במס שלא שולם עליהם המס המגיע להם, דבר המהווה עבירה. לפיכך, הערעור התקבל, המשיב הורשע בעבירות המיוחסות לו, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך מתן גזר הדין.