ב"ל 62039-03-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: ב"ל 62039-03-25, מר שלמה מולקנדוב נ' המוסד לביטוח לאומי** **הקדמה** פסק הדין עוסק בתביעתו של התובע, מר שלמה מולקנדוב, להכרה בפגימות בידיו (CTS) ובמרפקיו כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). התביעה מוגשת על דרך מחלת מקצוע או מיקרוטראומה. בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, בהרכבו שכלל את השופטת שרון אלקיים ונציגי ציבור עובדים ומעסיקים, בחן את התשתית העובדתית שהוצגה על ידי הצדדים והגיע למסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימות הנטענות. **המסגרת הנורמטיבית: מחלת מקצוע ומיקרוטראומה** 1. **מחלת מקצוע (סעיפים 44-45 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954):** * **רשימה סגורה:** ההוראות מגדירות "מחלת מקצוע" בהתאם לרשימה סגורה המופיעה בתוספת השנייה לתקנות. נטל ההוכחה מוטל על המבוטח להוכיח שתנאי עבודתו עונים על היסודות העובדתיים המפורטים לצד המחלה המוגדרת. * **פריט 14 לתוספת השנייה:** בענייננו, התמקד בית הדין בפריט 14, המתייחס ל"מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים". התנאי הסטטוטורי המוגדר לצדו הוא "עבודה ממושכת עם כלים רוטטים". * **פרשנות "עבודה ממושכת":** בית הדין מסתמך על פסיקה קודמת (עב"ל 17235-12-21 ישעיהו, עב"ל 39213-06-21 קידר, ועב"ל 77209-09-24 עבודי, עב"ל 38780-08-24 חסן) וקובע כי בחינת יסוד "העבודה הממושכת" מחייבת התייחסות אינטגרטיבית למספר גורמים: * היקף החשיפה היומי הממוצע. * ותק המבוטח בעבודתו. * טיבם של הכלים שבהם נעשה שימוש. * **חידוש/הדגשה בפסיקה:** הפסיקה מדגישה כי יש לנהוג בזהירות במינוי מומחה רפואי כאשר אין מדדים כמותיים מוגדרים, אך מכירה בכך שעבודה בהיקף של שעה וחצי עד שעתיים ביום, המשתרעת על פני שנים רבות, עשויה לענות על הדרישה. כמו כן, הדגש מושם על תקופת העבודה הכוללת ולא רק על החשיפה היומית. 2. **דוקטרינת המיקרוטראומה:** * **"מפלט אחרון":** בית הדין מציין כי דוקטרינת המיקרוטראומה נחשבת כ"מפלטו האחרון" של המבוטח, כאשר פגיעתו אינה באה בגדר מחלת מקצוע או תאונת עבודה במובנה הקלאסי (עניין ישעיהו, ב"ל 32316-03-24 דהן). * **יסודות המיקרוטראומה:** * **פגיעות זעירות מצטברות:** נזק הנגרם מהצטברות של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן גורמת נזק בלתי הדיר, עד שהצטברותן מגיעה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה (משל טיפות מים המחוררות אבן). * **תנועות חוזרות ונשנות:** התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", ובלבד שהן פועלות על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה, אך עליהן לחזור ולהישנות בתכיפות מספקת ליצירת הנזק המצטבר. * **בידוד הפעולות:** ניתן לבודד פעולות אלו מתוך מכלול הפעולות המגוונות שמבצע הנפגע. **הדיון העובדתי והמסקנות המשפטיות** 1. **התשתית העובדתית – הסכמות ומחלוקות:** * **הסכמות:** * התובע יליד 1990, עובד כמכונאי רכב שכיר החל משנת 2010 (כ-16 שנות ותק). * התובע עובד 5 ימים בשבוע, כ-8.5 שעות ביום. * התובע משתמש בכלים רוטטים במסגרת עבודתו. * **מחלוקת עיקרית:** היקף ומשך השימוש בכלים הרוטטים, וכן טיב התנועות המבוצעות. 2. **ניתוח טענות התובע:** * עבודה יומיומית של 9 שעות (5 ימי עבודה בשבוע, לסירוגין בשישי). * ביצוע עבודות הכוללות החלפת בלמים, גלגלים, תיקון והחלפת ראשי מנוע ותיבות הילוכים. * שימוש תדיר בכלים רוטטים: מברגה, מקדחה, פטיש אוויר, ראצ'ט אוויר, דיסק. * טיפול בכ-6-8 כלי רכב ביום, כאשר כל טיפול כולל פירוק והרכבה של גלגלים ורכיבים נוספים. * שימוש בכלים רוטטים למשך כשעתיים ביום. * ביצוע תנועות סיבוביות קבועות ומאומצות של הידיים עם כלים ידניים (ראצ'ט ידני, מפתח אלן). * נשיאת משאות במשקל 7-14 ק"ג. * הטענה כי מסכת עובדתית זו מקיימת קשר סיבתי על דרך המיקרוטראומה/מחלת מקצוע. 3. **ניתוח טענות הנתבע:** * דחיית התביעה כדין. * חוסר הוכחת פגיעה בעבודה (סעיף 79 לחוק). * חוסר הוכחת תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה. * טענה לעבודה מגוונת, שימוש בעגלות ומריצות להרמת משקלים. * עדות יחידה של בעל דין, שלא נתמכה בראיות אובייקטיביות. * אי-הוכחת פעולות חוזרות ונשנות זהות במהותן. 4. **החלטת בית הדין – מינוי מומחה רפואי:** * **עילת מחלת מקצוע (פריט 14):** * **ותק:** 16 שנות עבודה נחשבות לתקופת עבודה נכבדת. * **שימוש בכלים רוטטים:** התובע עושה שימוש בכלים רוטטים. * **משך השימוש:** על אף שגרסת התובע הראשונית (שעתיים ביום) נבחנה, בית הדין, לאחר ניתוח עדויותיו וניסיונותיו לכימות, **קובע כממצא עובדתי כי התובע משתמש בכלים רוטטים למשך זמן ממוצע כולל של כשעה ביום.** קביעה זו מתיישבת עם שאלון המעסיק, שציין שימוש בפטיש אוויר ודיסק במשך כשעה ביום באופן בלתי רציף. * **מסקנה:** שילוב של כ-16 שנות עבודה עם חשיפה יומית ממוצעת של כשעה לכלים רוטטים, **מקים תשתית עובדתית מספקת להצדקת מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי במסגרת עילת מחלת המקצוע.** * **עילת המיקרוטראומה:** * **תנועות סיבוביות:** בית הדין מזהה את ביצוע התנועות הסיבוביות בידיים (תוך שימוש בכלים ידניים ורוטטים, ובמהלך עבודה על שולחן העבודה) כתנועות "זהות במהותן". * **משך התנועות:** בית הדין מעריך את משך ביצוע התנועות הסיבוביות בכשעה ביום עבודה במצטבר. * **שילוב גורמים:** השילוב של שימוש בכלים רוטטים (כשעה ביום) וביצוע תנועות ידיים סיבוביות (כשעה ביום), לאורך 16 שנות עבודה, **מקים תשתית עובדתית מספקת להצדקת מינוי מומחה רפואי גם במסגרת עילת המיקרוטראומה.** * **טענת נשיאת משאות כבדים:** טענה זו נדחית, שכן לא מדובר בעבודת סבלות אינטנסיבית ורציפה, ומוגבלת במרחק ובמשקל, תוך שימוש בעזרים. * **עדות יחידה:** בית הדין דוחה את טענת הנתבע בדבר עדות יחידה, שכן עדות התובע נתמכה על ידי נתונים משאלון המעסיק, אשר הוגש על ידי הנתבע עצמו. **החלטה סופית** בית הדין מורה על מינוי מומחה רפואי, ומפנה אליו את העובדות הבאות לבחינה: 1. גיל התובע (יליד 1990). 2. תקופת העסקה כמכונאי רכב (החל מ-2010, 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום, ימי שישי לסירוגין). 3. שימוש בכלים רוטטים (כפטיש אוויר, ראצ'ר אוויר, דיסק) למשך זמן מצטבר של כשעה ביום. 4. ביצוע תנועות סיבוביות בידיים (בפירוק והרכבה) למשך זמן מצטבר של כשעה ביום. 5. המצב הרפואי של התובע (כפי שעולה מתיקו הרפואי). **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הדגשת עדיפות מחלת המקצוע:** פסק הדין חוזר ומדגיש את ההלכה לפיה יש למקד את הדיון המשפטי תחילה בעילת מחלת המקצוע, כחלופה ראשית, ולא כחלופה משנית או "סרח עודף". זאת, לאור מעמדה של דוקטרינת המיקרוטראומה כ"מפלט אחרון". 2. **כימות שימוש בכלים רוטטים:** בית הדין מפגין יכולת להעריך ולאזן בין הערכות ראשוניות של התובע ובין נתונים עובדתיים נוספים (כמו שאלון המעסיק) ולקבוע "ממצא עובדתי" משלו לגבי משך השימוש בפועל (שעה ביום במקום שעתיים שהוערכו בתחילה). זוהי הדגמה של עבודת בית הדין בגישור בין טענות הצדדים ובניית תשתית עובדתית עקבית. 3. **פירוק "עבודה ממושכת":** ההחלטה ממשיכה את הקו הפסיקתי המפרש את המונח "עבודה ממושכת" כמתחשב באופן אינטגרטיבי במספר גורמים, ולא רק כדרישה לחשיפה יומיומית ארוכה. השילוב של חשיפה יומית של כשעה עם ותק של 16 שנים הוא המפתח להצדקת המינוי. 4. **"זהות במהותן" של תנועות:** בית הדין מיישם את עקרון "זהות במהותן" של תנועות לצורך הוכחת מיקרוטראומה, ומאפשר לבודד תנועות סיבוביות חוזרות אף אם הן מבוצעות במגוון רחב של רכיבים ורכבים. 5. **תמיכה בעדות יחידה:** פסק הדין מדגים כיצד עדות יחידה של תובע יכולה לקבל חיזוק ותימוכין מראיות חיצוניות (שאלון המעסיק), ובכך להתגבר על טענת הנתבע בדבר "עדות יחידה" שאינה נתמכת בראיות אובייקטיביות. 6. **הבחנה בין עילות:** בית הדין מבחין במפורש בין עילת מחלת המקצוע (הדורשת עבודה ממושכת עם כלים רוטטים) לבין עילת המיקרוטראומה (הדורשת הצטברות של תנועות חוזרות ונשנות, גם אם אינן קשורות ישירות לכלים רוטטים). במקרה זה, התובע עשוי לעמוד בשניהם, אך בית הדין מאפשר את בחינתו על ידי המומחה בכל אחת מהדרכים. **סיכום** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום מדוקדק של העקרונות המשפטיים הנוגעים להכרה בפגיעות בעבודה, הן במסגרת מחלת מקצוע והן במסגרת דוקטרינת המיקרוטראומה. בית הדין מוכיח כיצד נבחנת תשתית עובדתית, כיצד מוערכים משך וטיב החשיפה, וכיצד ניתן להצדיק מינוי מומחה רפואי על בסיס שילוב של גורמים אלו, גם כאשר התובע אינו עומד בדרישות מחמירות של כימות מדויק. ההחלטה מדגישה את חשיבות הותק, את פרשנות המונח "עבודה ממושכת" ואת היכולת לבודד פעולות ספציפיות מתוך שגרת עבודה מורכבת.