ת"א 31080-04-15

תקציר

התובעים והנתבעים היו בני משפחה שהיו להם יחסים כלכליים קודמים קרובים. התובעים נקלעו למצב כלכלי בעייתי ועמדו לאבד את ביתם. לטענתם, היה להם הסכם הלוואה עם הנתבעים להצלת ביתם, אך מאוחר יותר התברר כי מדובר בהסכם מכר. הם טענו כי ההסכם, מיום 8.10.03, פיקטיבי וביקשו מבית המשפט לבטלו. הנתבעים טענו כי מדובר בהסכם מכר אמיתי והציגו מספר ראיות, לרבות שני הסכמי מכר חתומים ומסמכים נלווים נוספים. השופט בחן לעומק את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. הם מצאו את גרסת התובעים כבלתי אמינה, בלתי עקבית ומלאת סתירות, בעוד גרסת הנתבעים הייתה קוהרנטית ונתמכה בשורה של ראיות משכנעות. עוד ציינה השופטת כי התובעים לא הציגו ראיות שהיו יכולות לתמוך בטענותיהם, דבר שהחליש עוד יותר את גרסאתם. באשר לטענת התובעים כי הסכם המכר היה פיקטיבי, פירטה השופטת מספר אינדיקציות המצביעות אחרת, ובהן ההיגיון הכלכלי של העסקה, קיומה של מערכת חשבונאית ענפה בין הצדדים ואמיתות הסכם השכירות הקשור למכירה. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ודחתה את תביעתם. התובעים חויבו לשלם לנתבעים שכר טרחת והוצאות בסך 85,000 ₪.