ת"א 6115-06-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב סבירות החלטת הנתבע לעצור את התובע ולהגיש נגדו כתב אישום בגין אלימות במשפחה, כמו גם מידת הכוח שהופעל במהלך מעצרו. התובע טען כי המעצר והאישומים אינם סבירים משום שהאישה המעורבת, ילנה, אינה בת זוגו, ולכן האישום בתקיפה בין בני זוג אינו מדויק. עם זאת, בית המשפט מצא כי מעשיו של הנאשם נופלים בגדר הסבירות. מהראיות עולה כי התובע וילנה חיו יחד ונחשבו כבני זוג על ידי הסובבים אותם. בנוסף, התובע עצמו התייחס לילנה כאל חברתו ולא הכחיש את הוויכוח שהוביל למעצרו. בית המשפט קיבל את הטענה כי השימוש שעשתה המשטרה בכוח במהלך המעצר היה סביר, בהתחשב בכך שהתובע התנגד למעצר. גם ההחלטה לעצור את התובע נמצאה סבירה, בהתחשב בראיות שהיו קיימות באותה עת, ושחרורו של התובע למעצר בית לאחר מכן לא שלל זאת. זאת ועוד, העובדה שילנה לא העידה בהליך הפלילי לא מעידה על רשלנות כלשהי מצד הנאשם. טענת התובע בדבר הפעלת כוח מופרז ומעצר בלתי סביר כנגד הנתבע לא צלחה, שכן מעשיו של הנתבע נמצאו מוצדקים. בהתחשב במספר הדיונים ובנסיבותיו האישיות של התובע, קבע בית המשפט כי על התובע לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע, בסך 25,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 13.9.22.