בש"א 214/89

תקציר

בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקש לעכב ביצוע פסק דין בעקבות סכסוך על ירושה גדולה בין המבקש, תושב בלגיה, לבין המשיב, תושב ישראל. פסק הבוררות, שאושר על ידי בית המשפט, הטיל על המבקש חובות שונות כלפי המשיב, אך המבקש לא עמד בהן. תחת זאת, יזם המבקש פעולות באמצעות חברות זרות שבשליטתו לסכל את מאמצי המשיב לאכוף את פסק הבוררות. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט המחוזי על מאסרו של המבקש ועל קנס יומי עד שיעמוד בפסק הבוררות, ואישר את ירידת נכסי הנדל"ן של המבקש בישראל. בית המשפט דחה את טענות המבקש, לפיהן יש לעכב את החלטת בית המשפט המחוזי עד להגשת ערעור, ומצא אותן בלתי משכנעות. למבקש הייתה שליטה על החברות הזרות והוא היה אחראי לפעולותיהן שנועדו להכשיל את אכיפת פסק הבוררות. הפניית העניין לבית משפט זר בזמן שלבית המשפט הישראלי הייתה סמכות שיפוט הייתה בלתי מותרת. לבית המשפט הייתה סמכות להוציא צווי אכיפה מרובים לפי פקודת ביזיון בית המשפט, לרבות ירידת נכסים, מאסר וקנסות, והוא הפעיל את שיקול דעתו כראוי במקרה זה. זאת ועוד, סכום הקנס היה סביר, בהתחשב בתועלת הכלכלית שהפיק המבקש מאי עמידה, ועיכוב ביצועו עלול היה להקטין את סיכוייו של המבקש לעמוד בהתחייבויותיו. לבסוף, המבקש לא יירתע מלערער על פסק הדין בשל האפשרות לשלם את הקנס. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב.