ע"פ 677/84

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה דן בית המשפט העליון בערעורים הנוגעים להרשעות הקשורות בשוד וברצח. המערערים, יעקב שמש והרצל אביטן, הורשעו, בין היתר, בשוד חנות תכשיטים ובירי למוות במאבטח. אביטן זוכה תחילה מרצח רוני ניצן, מפקד בית סוהר, אך המדינה ערערה על החלטה זו. הרשעתו של שמש ברצח ניצן אושרה, בעיקר על סמך עדותו של עד המדינה, שאוששה בראיות אחרות. למרות סתירות בגרסאות העד ועיכובים בחשיפת פרטים חשובים, אלה נחשבו מינוריים או מוסברים באופן סביר, ולכן לא הצדיקו התערבות בערעור. בית המשפט קבע כי ראיות חיצוניות – כגון ראיות פיזיות והתנהגות הנאשמים – תומכות במידה מספקת בעדותו של העד. בית המשפט לערעורים שם דגש רב על פרטים מאששים, כמו תיאורים תואמים ומציאת וזלין בזירה, שקשרו את שמש לרצח ניצן. כמו כן, מעורבותם של שמש ואביטן בשוד אושרה בעזרת גילוי תכשיטים גנובים וקשרים קונקרטיים נוספים. בית המשפט דחה גם את טענות ההגנה התוקפות את מהימנותו של עד המדינה, וקבע כי עדותו מגובה במידה מספקת בראיות מאששות וניתן להשתמש בה כדי לתמוך בגרסתו לגבי שני העבירות. יתר על כן, שקרים שסיפרו הנאשמים וראיות תומכות, כגון התנהגותם וקשריהם לסחורה גנובה, נחשבו מהותיים. ערעור המדינה על זיכויו של אביטן התקבל, והוביל להרשעתו ברצח ניצן, וכתוצאה מכך נגזר עליו ועל שמש מאסר עולם. ערעוריהם נדחו, ובכך ביססו את קביעתו של בית המשפט על סמך הראיות שהוצגו ופרשנותם לחוק.