ת"א 42121-02-16

תקציר

התובעת, שהייתה מבוטחת אצל הנתבעת, הגישה תביעה בגין אובדן שעון רולקס זהב, שלטענתה היה שווה 150,000 ₪. הנתבעת דחתה את הטענה, וטענה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר קיומו של השעון, נסיבות אובדנו והכיסוי הביטוחי. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבע ודחה את התביעה. התובעת לא הצליחה להוכיח כי היה ברשותה שעון רולקס זהב אחד בעת האובדן הנטען ועדויות התובעת ועדיה היו סותרות ולא אמינות, והותירו רושם שלילי על בית המשפט. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובעת לא הוכיחה את מקרה הביטוח, שכן עדותה לגבי נסיבות האובדן אינה עקבית ואינה סבירה. זאת ועוד, הנתבעת לא הייתה חייבת להכיר בכיסוי הביטוחי לשעון האבוד לכאורה, שכן התובעת לא הביאה ראיות מספקות לאמיתותו ולערכו. בית המשפט התייחס גם לטענה כי סוכן הביטוח עודכן על החלפת השעונים טרם האובדן ומצא כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בעניין זה. עדותו של הסוכן נמצאה אמינה יותר, ואי עדכונו של הנתבע על השינוי לא השפיע על התוצאה, מה גם שרשלנותו של הנתבע תרמה אף היא למצב. לבסוף, בית המשפט הורה לתובעת לשאת בהוצאות הנתבעת וצד ג', בסך 55,000 ₪, בשל התנהלותה הבעייתית והמכבידה לאורך כל ההליך.