ת"א 2334/04

תקציר

התובע, יצחק, תבע את אחיו מאיר ומספר נתבעים נוספים על כך שלא כיבדו הסכם לכאורה להעברת מניות בחברה אליו. המניות המדוברות נרכשו על ידי מאיר מחברה אחרת בבעלות משפחת לוי, שהייתה בהסדר נושים. התובע טען כי הוא זכאי למחצית מהמניות שרכשה מאיר, וביקש צו המחייב את הנתבעים למסור לו חשבונות של החברה ולשלם לו מחצית משווי נכסי החברה. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה, וכן הפריכו את טענות התובע. לטענתם, התובעת לא הייתה צד להסכם כלשהו בנוגע למניות, וכי מאיר העביר את המניות לנתבעים אחרים ללא כל תמורה כספית בשל מצבה הכלכלי הקשה של החברה. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה, שכן עילת התביעה של התובע קמה לא יאוחר מספטמבר 1997, אך התביעה הוגשה רק בספטמבר 2004. עוד מצא בית המשפט כי התובע לא הקפיד על ניקיון בהגשת התביעה, שכן לא גילה לבית המשפט את עניינו הנטען בחברה במסגרת הליכי הסדר הנושים. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את טענתו כי הנתבעים ידעו על זכאותו למחצית ממניות מאיר. עוד קבע בית המשפט כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה על פי הסכם הרכישה, וכי תביעת התובע לסעד כספי אינה מבוססת. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם את הוצאות הנתבעים.