ע"ש 1230/02

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למחלוקת מס בה ביקש המערער, עורך דין במקצועו, לנכות הוצאות משפט שהוצאו במשפט פלילי. המשיב, ככל הנראה רשות מסים, דחה בעבר את בקשת המערער לניכוי מס בנימוק ששכר הטרחה הוצא כדי להגן על חירותו של המערער במשפט פלילי הקשור לעבירות תרמית ולא במהלך עסקיו הרגיל. המערער טען כי השירותים המשפטיים ניתנו לו כאדם פרטי ולא בשל עוולה מקצועית כלשהי. כמו כן, יש לנכות את ההוצאות על פי עקרון התקבילות, ודחיית הניכוי עד לתוצאות המשפט הפלילי מנוגדת לעקרונות המשפט. עם זאת, בית המשפט פסק נגד המערערת, וקיבל את טענות המשיב כי ההוצאות אינן קשורות אך ורק לעסקים וכי תקנת הציבור קובעת כי יש למסות הכנסות בלתי חוקיות ואילו אין להתיר הוצאות בלתי חוקיות. בית המשפט ציטט גם פסיקות קודמות התומכות בעמדת המשיב כי מטרתה העיקרית של ההגנה המשפטית במקרים כאלה היא להגן על חירותו של אדם, ולפיכך ההוצאות אינן קשורות אך ורק לעסקים. יתר על כן, התרת ניכוי מס לצורך הגנה מפני אישומים של עוולה מכוונת תהיה מנוגדת לתקנת הציבור. משכך, נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.