פ"א 34140-03-20

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על צו הריסה מנהלי לבנייה בלתי חוקית בקרקע שבבעלות עיריית חדרה. המשיב, שבבעלותו מתחם מסחרי סמוך, הגיש בקשה לביטול הצו, אך לא הצליח להוכיח את זיקתם למקרקעין הנדונים. על פי פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, רק בעלי זכויות כדין בנכס יכולים להתנגד לצווים כאלה, ואין די בטענת המשיב כי הבנייה שימשה אותם כדי להקנות להם מעמד. זאת ועוד, המשיב לא פעל בהתאם להליך הנדרש לצורך הגשת בקשה לביטול הצו ולא הוכיח כי נפל פגם מהותי בצו עצמו. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המשיב וקיבל את הערעור, תוך שהוא דוחה את בקשת המשיב לביטול צו ההריסה המנהלי. החלטה זו התקבלה על יסוד חזקת התקינות המינהלית, שכן המשיב לא הביא ראיות מספיקות לסתור אותה, חרף ההזדמנות לכך. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המשיב בדבר אכיפה בררנית, והדגיש כי לא ניתן להצדיק בנייה בלתי חוקית, והיה על המשיב לפעול באפיקים ראויים אם היו לו בעיות עם החלטות העירייה. ככלל, פסק הדין מדגיש את חשיבות ההקפדה על סדרי הדין וכיבוד הדין בענייני תכנון ובניה.