בש"פ 2517/09
החלטה עליון
תקציר
נחה דעתו של השופט כי יש לדחות את הערעור שהגיש הנאשם. הראיות שהציגה המדינה נגד הנאשם נחשבות לכאורה, כלומר יש מספיק ראיות תשתיתיות כדי להאריך את התיק להמשך ההליכים. השופט מכיר בכך שהראיות נסיבתיות וכפופות לפרשנויות מרובות, אך הן נוטות לעמדת המדינה, והנאשם לא סיפק הסבר חלופי סביר. השיחות בין הנאשם לנאשם השני, מוצפנות וסתומות באופיין, יחד עם תמליל חקירתו של הנאשם, מציירות תמונה של אשמה. עוד מדגישה השופטת כי קביעת ראיות לכאורה בוחנת את פוטנציאל החקירה הכולל, ובמקרה זה התמונה העולה מהשיחות היא מפלילה. באשר לאפשרות של מעצר חלופי, השופט סבור כי היא אינה ראויה בהתחשב בעבירות הקודמות של הנאשם ובסיכון לעבירה חוזרת. עברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות נשק, אלימות וסמים, יחד עם מעצר הבית החלקי שהוא נתון בו בגין עבירות נוספות, אינו מעורר אמון. משכך, אין הצדקה לחלופה של מעצר הנאשם, והערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2517/09 אבי אורמן נ' מדינת ישראל, עליון (13.4.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.