מ"ת 32647-08-11

תקציר

נגד חמישה משיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות שונות הקשורות לסחר בסמים. המשיב מס' 3 הואשם במפורש לפי סעיפים 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים בגין סחר בסם מסוכן. הראיות שהוצגו כללו שיחות טלפון והתנהגות המשיבים בחקירות. ביום 4.8.2011 מכרו המשיבים 1 ו-2 סם מסוכן בלתי מזוהה למשיב 4, אך האחרון לא היה מרוצה. המשיב 1 הציע למכור קוקאין למשיב 4 למחרת, דבר שהוסכם. המשיבים 4 ו-5 נסעו יחד לפגוש את המשיב 2, שהיה אמור לספק את התרופה. המשיב 2 הודיע למשיב 4 כי התרופה תינתן לו על ידי המשיב 3, ומסר את פרטי הקשר עמו. המשיב 3 כיוון את המשיב 4 למקום מקומו ומסר חבילה ובה 83.66 גרם קוקאין למשיבים 4 ו-5. כשחזרו, הם נעצרו במחסום משטרתי, מה שהוביל לניסיון בריחה כושל ולאחר מכן למעצר. העותר ביקש לעכב את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים, על יסוד חומר הראיות. בא-כוח המשיבים טען כי הראיות הנסיבתיות אינן מפלילות את לקוחותיהם, וביקש לדחות את הדיון כדי לקבל ראיות גלויות המוגנות בתעודת חיסיון. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצא כי המשיב 3 היה מודע לעסקה ולחלקו בה. בית המשפט הגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לביסוס העובדות המיוחסות למשיבים וכי העבירה המיוחסת למשיב 3 מהווה סכנה סטטוטורית. עם זאת, מאחר שהמשיב 3 שוחרר בתנאים מגבילים למשך 30 יום מבלי להפר אותם, ונוכח העדפת המחוקק חלופות מעצר, החליט בית המשפט שלא להורות על מעצר. תחת זאת, קבע בית המשפט כי על המשיבה 3 להישאר בתנאים שנקבעו לעיל, עם תסקיר מבחן שיוגש עד ליום 20.10.2011, וקבע דיון נוסף ליום 23.10.2011. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים, והעתק ממנה היה אמור להישלח לשירות המבחן.