ע"ע 200003/98

תקציר

המערער, עובד צפניה, הגיש כנגד המשיב מספר טענות, הנובעות ממה שלדעתו יחסי עובד-מעביד עם החברה. המחלוקת היחידה בין הצדדים הייתה האם קיים קשר כזה, שכן המערערת זנחה את כל הטענות האחרות. המערער שימש כמנכ"ל החברה המשיבה, ובמקביל היה בעל מניות מכוח בעלותו בחברת ריי-ליין, אשר החזיקה ב-50% ממניות החברה. המחצית השנייה הייתה בבעלות סלבפלסט. תפקידו של המערער כמנכ"ל מקורו בהסכם ממסדי, שקבע את תנאי מינויו, לרבות תקופה של שנתיים שבהן יכהן בתפקיד. עוד נקבע בהסכם כי המנכ"ל יהיה אחראי על הניהול השוטף של החברה ויקדיש את מרבית זמנו לענייניה. בית הדין האזורי דחה את טענת המערערת בקובעו כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, שכן נראה היה כי המערערת מנהלת את החברה כבעלים, ולא כפופה לחברה. בית המשפט ביסס את החלטתו על העובדות, לרבות יכולתו של המערער לקבוע את שכרו ודרישת חתימתו לשיקים מעל 10,000 ₪. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי תפקידו כמנכ"ל נבע מהסכם ההקמה והפך אותו לכפוף לדירקטוריון. יתר על כן, בעלותו לא שללה יחסי עובד-מעביד, במיוחד בהתחשב באישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד. ערכאת הערעור הסכימה עם המערערת, תוך שהיא מצטטת פסיקה התומכת בקיומם של יחסים מקבילים. בהתאם לכך, התקבל הערעור, והמשיב חויב לשלם למערערת 44,800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז הגשת התביעה. ההחלטה הדגישה את ההקשר העובדתי הכולל ואת הפסיקה המתפתחת בנוגע לסיווג עובדים, במיוחד ביחס לדירקטורים.