ת"א 2051/07

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הבעלות על המותגים "רג'ואן" ו"קפה רג'ואן", שעמדו במרכזה של שותפות שמטרתה שיווק והפצת קפה. השותפות, שהחלה לפעול בשנת 2001 ללא הסכם כתוב, התפרקה עקב חילוקי דעות, שהובילו להליכי פירוק ובסופו של דבר להליך תמחור למכירת המותג "קפה רג'ואן". בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את מכירת המותג לתובע, ויסוצקי. עם זאת, הניסיון הבא של ויסוצקי לרשום את המותג "קפה רג'ואן" אצל רשם סימני המסחר נדחה בשל הרישום הקיים של סימן המסחר "רג'ואן" על שם הנתבעת. ויסוצקי טען אז כי החלטת התמחור כללה במשתמע את סימן המסחר "רג'ואן". טענה זו הופרכה על ידי בית המשפט, אשר מצא כי המסמכים וההחלטות ציינו בבירור את המותג "קפה רג'ואן" כנכס הנרכש. בנוסף, נקבע כי סימן המסחר "רג'ואן" נרשם על שם הנתבע לפני תחילת השותפות, ויסוצקי היה מודע לכך. בית המשפט דחה גם את טענתו של ויסוצקי כי הנתבע רשם את סימן המסחר בחוסר תום לב. גם החלטת רשם סימני המסחר, שאישר את העברת סימן המסחר "רג'ואן" לוויסוצקי על בסיס החלטת התמחור, זכתה לביקורת על היעדר דיון ענייני לגופו של עניין. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבע הוא הבעלים החוקיים של סימן המסחר "רג'ואן", ואילו ויסוצקי הוא הבעלים של המותג "קפה רג'ואן". הנתבעת רשאית לייצר ולמכור מוצרי מזון תחת סימן המסחר "רג'ואן", למעט תחליפי קפה וקפה, זכות המוחזקת באופן בלעדי על ידי ויסוצקי. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 75,000 ₪ בתוספת מע"מ.